אדריכלות בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בירושלים קיימים מאות רבות של מבנים בעלי חשיבות אדריכלית אשר נבנו בתקופות שונות, תחת שלטונות שונים ומתוך תפישות דתיות, פוליטיות וסגנוניות שונות ומגוונות. ערך זה מרכז את מקצתם על פי תקופת בנייתם, ועל פי האזור בעיר בו נבנו.

תוכן עניינים 1 תקופה הבית הראשון 2 תקופת הבית השני 2.1 הרובע היהודי 2.2 הר הזיתים 2.3 מערב העיר 3 התקופה הרומית ביזנטית 3.1 העיר העתיקה 3.2 הר הזיתים 4 התקופה המוסלמית 4.1 הר הבית 5 התקופה הצלבנית 5.1 העיר העתיקה 5.2 גבעת רם 5.3 הר הזיתים 5.4 הר ציון 6 התקופה הממלוכית 6.1 הר הבית 6.2 העיר העתיקה 7 תקופת סולימאן המפואר 7.1 העיר העתיקה 8 התקופה העות'מאנית 8.1 הר הבית 8.2 העיר העתיקה 8.3 אזור דרך בית לחם 8.4 אזור רחוב הנביאים 8.5 המתחם הצרפתי 8.6 אזור שכונת הבוכרים 8.7 אזור המושבה הגרמנית 8.8 הר הצופים 8.9 הר הזיתים 8.10 מזרח ירושלים 9 תקופת המנדט הבריטי 9.1 אזור רחוב הנביאים 9.2 אזור גן העצמאות 9.3 שכונת רחביה 9.4 עמק רפאים 9.5 מזרח ירושלים 9.6 הר הצופים 10 תקופת העיר המחולקת 10.1 גבעת רם 10.2 הר הזיכרון והר הרצל 10.3 מזרח העיר 10.4 הר הזיתים 11 תקופת העיר המאוחדת 11.1 הכניסה לירושלים 11.2 אזור גן העצמאות 11.3 גבעת רם 11.4 מלחה 11.5 אבו תור 11.6 הר הצופים 11.7 מזרח ירושלים 12 ראו גם 13 לקריאה נוספת

[עריכה] תקופה הבית הראשון

מתקופת הבית הראשון נותרו שרידים מעוטים ביותר של בניינים בעלי חשיבות ארכיטקטונית. שטח העיר היה בתקופה זו קטן ביותר (שטחה של עיר דוד מהווה למעשה את הכפר סילואן של ימינו) - ואזור זה נבנה מחדש בצורה גורפת על ידי המלך הורדוס. בתקופת חיזקיהו הורחבו העיר עד להר ציון ושכנה למעשה על חלק מהאזור המהווה היום את הרובע היהודי. מספר שרידים מתקופה זו נשמרו.

• המגדל הישראלי
• עיר דוד
• החומה הרחבה
• נקבת השילוח
• בריכת השילוח
• קבר ...יהו אשר על הבית

[עריכה] תקופת הבית השני

תקופת הבית השני (516 לפני הספירה - 70 לספירה) מהווה למעשה מספר רב של תקופות משנה - התקופה של שיבת ציון, התקופה ההלניסטית (תקופת החשמונאים) והתקופה הרומית (תקופת הורדוס). השפעות ארכיטקטוניות רבות השפיעו על הבנייה בירושלים כתוצאה ממפגש התרבויות השונות עם העיר. הבנייה בירושלים הושפעה בעיקר מהבנייה ההלניסטית, על אף התנגדות מצד חוגים שמרניים יהודיים. עיקר ההשפעה הרומית על הבנייה בעיר הייתה החל מתקופת שלטונו של הורדוס והתגברה לאחר חורבן בית המקדש ובנייתה של איליה קפיטולינה כעיר רומית לכל דבר.

בתקופת הורדוס עברה העיר תנופת בנייה ניכרת והפכה לאחת הערים המפורסמות בעולם העתיק, והיפה בערי המזרח הקדום (לדברי ההיסטוריון הרומי פליניוס. המבנה העיקרי בירושלים בתקופה זו היה בית המקדש השני ממנו נותר הכותל המערבי, הכותל הדרומי ומספר שרידים נוספים כגון קשת רובינסון, קשת וילסון ושרידי מצודת אנטוניה. מתקופת הבית השני נותרו בעיקר שרידי קברים וכן מספר שרידי בניינים באזור הרובע היהודי.

[עריכה] הרובע היהודי

• הכותל המערבי
• הבית השרוף
• הרובע ההרודיאני

[עריכה] הר הזיתים

• בית החופשית
• מערת יהושפט
• מצבת בת פרעה
• יד אבשלום
• קבר בני חזיר
• קבר זכריה

[עריכה] מערב העיר

• קבר יאסון

[עריכה] התקופה הרומית ביזנטית

לאחר חורבן בית המקדש השני והריסתה של העיר ירושלים, נבנתה העיר מחדש בסגנון רומאי. הפיכת האימפריה הרומית למדינה נוצרית בתקופת הקיסר קונסטנטינוס הובילו לתנופה של בניית כנסיות בעיר בסגנון הביזנטי.

[עריכה] העיר העתיקה

• הקרדו
• כנסיית הניאה
• כנסיית סנטה אנה

[עריכה] הר הזיתים

• כנסיית אבינו שבשמים
• כנסיית העלייה

[עריכה] התקופה המוסלמית

לאחר כיבוש העיר בשנת 638 על ידי החליף עומר אבן אל חטב שוקמה העיר העתיקה מהריסות מלחמת הכיבוש. מבנים רבים נבנו במתחם הר הבית, ובאזור העופל נבנו ארמונות של שושלת השלטון.

[עריכה] הר הבית

• כיפת הסלע
• כיפת השלשלת
• מסגד אל אקצא

[עריכה] התקופה הצלבנית

בעקבות מסעי הצלב כבשו הצלבנים את ירושלים והפכו אותה לבירת ממלכתם - ממלכת ירושלים הצלבנית. לאחר שנגרם נזק רב לעיר בתקופת הכיבוש הצלבני (מרבית העיר נשרפה וכל אוכלוסיית העיר היהודית והמוסלמית הוצאו להורג) החלו השליטים הצלבנים בשיקום העיר. כנסיות רבות נבנו בסגנון אירופי של ימי הביניים בתקופה זו, שהגדולה בהן הייתה כנסיית הקבר, ומסגדים רבים הפכו לכנסיות. בתקופה זו נאסרה על היהודים הכניסה לעיר.

[עריכה] העיר העתיקה

• כנסיית הקבר הקדוש
• כנסיית סנט ג'יימס
• מגדל טנקרד (נקרא על שם טנקרד נסיך הגליל)
• מגדל דוד

[עריכה] גבעת רם

• מנזר המצלבה

[עריכה] הר הזיתים

• קבר מרים

[עריכה] הר ציון

• חדר הסעודה האחרונה (קנקולום)

[עריכה] התקופה הממלוכית

לאחר כיבוש ממלכת ירושלים הצלבנית על ידי סלאח א-דין שוקמו המסגדים שהפכו לכנסיות על הר הבית. הממלוכים התירו ליהודים לשוב לעיר ולבנות בה בתי כנסת, וכן החלו בעבודות בנייה נרחבות באזור הר הבית - ובהם מדרסות, שווקים ואכסניות לעולי רגל. מבנים בסיגנון בנייה ממלוכי נותרו עד ימינו בעיר העתיקה.

[עריכה] הר הבית

• דוכן הקיץ
• הכוס
• כיפת הדקדוק
• כיפת העלייה
• כיפת שלמה
• מקשתי הר הבית
• מדרסת אשרפיה
• מדרסת אסערדיה
• רהט קאסם פחה
• רהט קהית באי
• צריח גוואנמה
• צריח פח'ריה
• צריח שער השלשלת
• צריח שער השבטים
• שוק הכותנה
• שער מוכרי הכותנה

[עריכה] העיר העתיקה

• מדרסת א טתמוריה
• מדרסת תנכזיה

[עריכה] תקופת סולימאן המפואר

ב 1517 נכבשה העיר בידי האימפריה העות'מאנית ותחת שלטונו של סולימאן המפואר חלה בה תנופת בנייה. בין השאר, נבנו סביב העיר העתיקה חומות ירושלים כפי שהן מוכרות לנו כיום.

[עריכה] העיר העתיקה

• חומות ירושלים
• שערי ירושלים
• שער יפו
• מגדל דוד

[עריכה] התקופה העות'מאנית

במחצית השנייה של המאה ה-19, התרחבה העיר אל מחוץ לחומות העתיקה - בעיקר לאורך הדרך המובילה משער יפו לעיר יפו (היא רחוב יפו של ימינו). לאורך הדרך - שהפכה לדרך הגישה העיקרית לעיר ירושלים, נבנו חנויות ושכונות מגורים. בתקופה זו חל גם שינוי באופן ההתיישבות היהודי בעיר. בעקבות ההגנה שנתנו המעצמות האירופאיות ליהודים שבאו מארצות אלה החלה להגיע אוכלוסייה חילונית ומשכילה לעיר - ואוכלוסייה זו העדיפה להתגורר מחוץ לחומות העיר העתיקה, בשכונות שנבנו בסגנון אירופאי. בסוף המאה ה-19 עברה ירושלים תנופת בנייה ופיתוח אשר התרחשה ברובה בין חומות העיר העתיקה ומיעוטה מחוץ לחומות. סגנון הבנייה שמומנה על ידי קהילות אירופיות, שיקף את סגנונות הבנייה בארצות מוצאם של המממנים - אף שהבנייה הייתה תמיד בנייה באבן.

חדירת המעצמות האירופאיות לארץ ישראל מתוך כוונה להגביר את השפעתם בעיר הקודש הביאו לתנופת בנייה אף מחוץ לחומות, בעיקר באזור רחוב הנביאים, מגרש הרוסים והאזור המהווה כיום את מזרח העיר החדשה והר הזיתים. בתי חולים וקונסולויות רבות נבנו לאורך רחוב הנביאים על ידי המעצמות האירופיות. הצרפתים בנו את המתחם הצרפתי בין העיר העתיקה לבין מגרש הרוסים.

מסילת הברזל בין יפו לירושלים שנחנכה בתקופה זו (בשנת 1892) הגבירה את ההשפעה המערבית ואת הבנייה האירופית. בתקופה זו נבנתה המושבה הגרמנית בירושלים על הבתים הרבים שבה שנבנו בסגנון הטמפלרים.

[עריכה] הר הבית

• כיפת הנביא
• כיפת הרוחות

[עריכה] העיר העתיקה

• בית הכנסת החורבה
• מנזר אחיות ציון

[עריכה] אזור דרך בית לחם

• מלון הר ציון

[עריכה] אזור רחוב הנביאים

• בית בני ברית
• בית החולים ביקור חולים
• בית החולים האיטלקי
• בית החולים האנגלי
• בית החולים הגרמני
• בית החולים רוטשילד
• בית הספר אורט
• בית מחניים
• בית טיכו
• בית שעון השמש
• בית תבור
• בניין בית החולים שערי צדק
• בניין לשכת הבריאות המחוזית
• בניין משטרת מחנה יהודה
• הכנסייה האתיופית

[עריכה] המתחם הצרפתי

• נוטר דאם דה ז'רוזלם
• בית החולים סן לואי (בית החולים הצרפתי)
• מנזר האחיות המתקנות
• מנזר סן ונסן דה פול

[עריכה] אזור שכונת הבוכרים

• בית דוידוף
• בית היתומים שנלר
• בית חאג'י יחזקל
• ביית מינכן
• בית משהיוף
• בית צופיוף
• בית פין

[עריכה] אזור המושבה הגרמנית

בנייני הקהילה:

• בית הקהילה הטמפלרית
• בית הספר התיכון הטמפלרי
• מנזר האחיות הבורומאיות

בתים פרטיים:

• בית אברלה
• בית אהמן
• בית אימברגר
• בית בוירלה
• בית הטוחן
• בית זנדל
• בית פרנק
• פנסיון שמידט

[עריכה] הר הצופים

• אוגוסטה ויקטוריה

[עריכה] הר הזיתים

• כנסיית העלייה הרוסית

[עריכה] מזרח ירושלים

• האוריינט האוס
• אכסניית סנט פאולוס
• בית החלונות
• מלון אמריקן קולוני
• מנזר סן אטיין
• קתדרלת סנט ג'ורג'

[עריכה] תקופת המנדט הבריטי

עם תחילת השלטון הבריטי בעיר, בדצמבר 1917, החלה תנופת בנייה גדולה בעיר - בעיקר בשל השינוי בסטטוס שלה. בתקופה העותמנית הייתה העיר עיר מחוז קטנה. עם תחילת המנדט הפכה, לראשונה מאז קיומה של ממלכת ירושלים הצלבנית לבירת ארץ ישראל. מושל העיר בשנים 1918 - 1926 החל בתוכניות בנייה נרחבות שכללו החלפת התשתית ומערכת הדרכים. בתקופתו נחקק חוק העזר העירוני הקיים עד ימינו - הכופה על בנייה באבן בעיר, ומעניק לעיר את צביונה גם בימים אלה. בתקופת המנדט החלו להיבנות שכונות גנים - שכונות וילות בהן כל משפחה גרה בבית צמוד קרקע ומוקף גינה. שכונות אלה היוו שינוי משמעותי מסגנון הבנייה הקודם שהיה בעיר. מספר שכונות יהודיות נבנו בדרומה של העיר על מנת להגביר את ההתיישבות היהודית באזור זה (מקור חיים, תלפיות, רמת רחל).

[עריכה] אזור רחוב הנביאים

• בניין הקונסוליה האתיופית
• מצבת אלנבי

[עריכה] אזור גן העצמאות

• בית האומנים
• בית הכנסת ישורון
• בית המעלות
• בית הספר לבנות שמידט
• בית מקובר
• בית משיח בורוכוב
• בית נבון ביי
• בניין סנסור
• בית פרומין
• בית היתומות טליתא קומי
• מלון פאלאס
• מלון המלך דוד
• מלון עדן
• מנזר רטיסבון

[עריכה] שכונת רחביה

• בית בסן
• בית ג'ייקובס
• בית ד"ר ארתור רופין
• בית ד"ר בונם
• בית חבצלת
• בית יד הנדיב
• בית מחניים
• בית פומרנץ
• בניין טרה סנטה
• וילה לאה

[עריכה] עמק רפאים

• קולנוע סמדר
• בית אות המוצר הירושלמי

[עריכה] מזרח ירושלים

• בית אסעאף נשאשיבי
• מוזיאון רוקפלר

[עריכה] הר הצופים

• בית הקברות הצבאי הבריטי (הר הצופים)
• בניין וולפסון
• בית חולים הדסה הר הצופים
• בניין רוזנבאום
• המכון לארכיאולוגיה (הר הצופים)
• מכון איינשטיין

[עריכה] תקופת העיר המחולקת

במלחמת העצמאות השקיעה המדינה היהודית את עיקר משאביה וכוחה בהגנה על העיר ירושלים - כעשרה אחוזים מהנופלים במלחמת העצמאות נפלו בהגנה על העיר, בנסיונות הנפל להגן על הרובע היהודי ובניסיונות הנפל הרבים לכבוש את לטרון. במהלך המלחמה היה המאבק על השליטה בעיר מאבק מבית לבית, ושטחים רבים נהרסו במהלך הקרבות או אחריהן (לדוגמה: שריפתו של הרובע היהודי על ידי הלגיון הירדני ב- 28 במאי, 1948).

בסיום הקרבות ולאחר חתימה על שביתת הנשק נותרה העיר חצויה, כאשר קו הפסקת אש ושטח הפקר חוצה אותה. בניינים רבים איבדו את שימושם - מבני האוניברסיטה העברית ובית חולים הדסה על הר הצופים נותרו במובלעת ישראלית בלא מקום גישה אליה, שכונות שהיוו מרכז עסקים ראשי ומרכזי קניות במרכזה של העיר מצאו את עצמן באזור ספר - ובית הערייה של ירושלים שהיה במרכז העיר שכן על קו הגבול (שעבר למעשה בצמוד לקיר הבניין).

לאחר מלחמת העצמאות השקיעה ממשלת ישראל משאבים רבים בבניית שכונות חדשות במערבה של העיר, אולם שכונות אלה נבנו בחופזה ובלא מחשבה ארכיטקטונית רבה. החלטת הממשלה בחודש דצמבר, 1949 להעביר את כל מוסדות השלטון לירושלים הייתה נקודת מפנה בפיתוח העיר. הוחלט למקם את כל מוסדות השלטון באתר אחד - גבעת רם הצופה לעמק המצלבה ולבנות קריית שלטון מודרנית (הכנסת, בנק ישראל ומשרדי הממשלה), קריית השכלה חדשה (קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם) וכן קריית תרבות (מוזיאון ישראל). בניית קירייה זו נמשכת עד ימינו.

[עריכה] גבעת רם

• קריית הממשלה
• הכנסת
• מוזיאון ישראל
  • היכל הספר
• קמפוס האוניברסיטה העברית גבעת רם
  • בית בלגיה
  • בית הכנסת גבעת רם
  • בניין האקדמיה למוזיקה גבעת רם
  • בניין המנהלה של האוניברסיטה העברית
  • המכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית
  • הספריה הלאומית
  • מרכז הספורט גבעת רם

[עריכה] הר הזיכרון והר הרצל

• רחבת הר הרצל
  • קבר הרצל
• יד ושם
  • אוהל יזכור
  • יד לילד
  • בקעת הקהילות
  • היכל השמות

[עריכה] מזרח העיר

• גבעת התחמושת
• בית תורג'מן
• מעבר מנדלבאום

[עריכה] הר הזיתים

• כנסיית גת שמנים
• כנסיית דומינוס פלוויט
• כנסיית מריה מגדלנה

[עריכה] תקופת העיר המאוחדת

איחודה של העיר ירושלים במלחמת ששת הימים הביא לתנופת בנייה ופיתוח בעיר. ירושלים הפכה לכרך מודרני - וסגנונות הבנייה הושפעו משאיפתם של מתכנני העיר וגורמים ממשלתיים להפוך את העיר למטרופולין בעל אופי מערבי. חפירות ארכיאולוגית שבוצעו בעיר הביאו לבניית גנים ארכיאולוגיים רבים, והרובע היהודי ההרוס שוקם תוך נסיון לשמור על צביונו האדריכלי.

[עריכה] הכניסה לירושלים

• התחנה המרכזית בירושלים
• מגדלי וולפסון
• גשר המיתרים

[עריכה] אזור גן העצמאות

• בניין המשביר לצרכן
• היכל שלמה
• בית הכנסת הגדול
• מגדל העיר
• מלון פלזה
• מוזיאון הסובלנות

[עריכה] גבעת רם

• בית המשפט העליון
• בית הלוחם
• מוזיאון ארצות המקרא

[עריכה] מלחה

• אצטדיון טדי
• קניון ירושלים
• גן החיות התנכ"י
• תחנת הרכבת מלחה

[עריכה] אבו תור

• טיילת גבריאל שרובר
• טיילת האז

[עריכה] הר הצופים

• האוניברסיטה המורמונית
• מגדל המים (הר הצופים)
• מכון טרומן

[עריכה] מזרח ירושלים

• מלון הייאט
• שיכוני מעלות דפנה

[עריכה] ראו גם

• כנסיות ומנזרים בירושלים - בתי חולים בירושלים - מוזיאונים בירושלים - גנים בירושלים - רחובות בירושלים - כיכרות בירושלים
• פורטל ירושלים
• דוד קרויאנקר
• אדריכלות ישראלית

אדריכלות ישראלית

מבנים בישראל: מבנים בירושלים | מבנים בתל אביב | מבנים בחיפה | מבנים ברמת גן | אתרי מורשת עולמית בישראל

סגנונות בנייה בישראל: אדריכלות טמפלרית | סגנון אקלקטי | הסגנון הבינלאומי | ברוטליזם | אדריכלות ישראלית עכשיווית

ערכים בנושא תכנון ובנייה בישראל: חוק התכנון והבנייה | תכנון ובנייה בישראל | תוכנית גדס | תכנית שרון

נושאים נוספים: אדריכלים ישראלים | גורדי שחקים בישראל | אדריכלות בירושלים | העיר הלבנה

ראו גם: פורטל אדריכלות

[עריכה] לקריאה נוספת

• אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996
• דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996