אדריכלות יוון העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סגנונות בתולדות האדריכלות המערבית

אדריכלות ניאוליתית

אדריכלות מצרים העתיקה

אדריכלות שומרית

אדריכלות קלאסית

אדריכלות יוון העתיקה

אדריכלות רומית

אדריכלות ימי-הביניים

אדריכלות ביזנטית

אדריכלות רומנסקית

אדריכלות גותית

אדריכלות הרנסאנס

אדריכלות הבארוק

אדריכלות ניאו-קלאסיציסטית

התחייה הגותית

אדריכלות מודרנית

אדריכלות פוסט מודרניסטית

סגנונות נוספים

פורטל אדריכלות

אדריכלות יוון העתיקה היא סגנון אדריכלי שהתפתח ביוון העתיקה החל מסוף התקופה המיקנית (המאה ה-12 לפנה"ס) ועד המאה הרביעית לפני הספירה אז הגיעה האדריכלות היוונית לשיאה. שיאה של האדריכלות היוונית היה זיקוק של כמה סגנונות שהיוו את האדריכלות הקלאסית שהמשיכה גם לסגנון האדריכלות ההלניסטית והאדריכלות הרומית. סגנון אדריכלי זה הוא הבסיס הקדום ביותר לרוב סגנונות האדריכלות שהתפתחו עד המודרניזם במאה ה-20.

שורשיה של האדריכלות היוונית הם בסגנונות בנייה של תרבויות עתיקות שחיו באזור יוון והים האיגאי באלף השני לפנה"ס כמו התרבות המיקנית, התרבות המינואית ושבטים שונים שהיגרו לצפון יוון ואסיה הקטנה. רוב המבנים שנבנו בראשית התקופה של יוון העתיקה כמעט ולא שרדו משום שנהרסו ונבזזו במהלך השנים או שנבנו מעץ. רוב הבניינים שנשתמרו, עד התקופה הרומית או עד היום, הם בעיקר מבני ציבור שנבנו מהמאה ה-5 לפנה"ס ולאחריה.

האדריכל ביוון העתיקה, כמו פסל או צייר, לא נחשב לאמן אלא היה אוּמן שהיה אחראי על הבנייה. המילה "ארכיטקט" מקורה במילה היוונית "ארכי-טקטון" שפירושה בנאי ראשי (ארכי-ראשי, טקטון-בנאי). האדריכל היה אמון על תכנון המבנה ובנייתו לרבות קישוטיו הפיסוליים. רוב האדריכלים היווניים היו אלמוניים. אפילו האדריכל איקטינוס שבנה את הפרתנון באתונה בשנים (447–432 לפנה"ס), אליו היו מתייחסים היום כאל גאון רב-אומן, קיבל הכרה של בעל מלאכה שעשה את עבודתו ולא זכה בחייו להכרה מכובדת ומשמעותית.

תוכן עניינים 1 מאפייני הסגנון 1.1 הסדרים הקלאסיים 2 סוגי מבנים ביוון העתיקה 2.1 מקדש יווני 2.2 סטואה 2.3 תיאטרון 2.4 אגורה (αγορά, Agora) 2.5 בולטריון (Bouleuterion) 2.6 גימנסיון (γυμνασιον, Gymnasium) 2.7 הבית היווני 3 התקופה ההלניסטית 4 מונחים 4.1 הסדרים הקלאסים 4.2 רכיבי בניין 4.2.1 עמודים (columns) 4.2.2 אנטבלטורה 4.3 סוגי מבנים ומקומות 4.4 חלקי המקדש 5 ראו גם

[עריכה] מאפייני הסגנון

האדריכלות היוונית השתמשה בבנייה בעיקר באבן ובשיש. טכנולוגיית הבנייה הייתה פשוטה יחסית (לעומת האדריכלות הרומית שהייתה יותר מפותחת טכנולוגית מהיוונית) והשתמשה בעיקר במבני לבנים, עמודי אבן או שיש, קורות אופקיות מאבן או מעץ וגמלונים משולשים. ליוונים לא הייתה ידועה טכנולוגיית הבנייה של קשת או של כיפה ולכן הצורות בהן נעשה שימוש באדריכלות היו בעיקר תכניות אורטוגונליות (מבוססות על זויות ישרות) וגמלונים משולשים פשוטים בחזיתות מבנים.

כאשר סגנון הבנייה הבשיל לקראת המאה ה-6 לפנה"ס המבנים התאפיינו בקווים נקיים ומדוייקים ובעלי פרופורציות מתוכננות היטב. המבנים הקפידו על סימטריה כמעט מושלמת. עםזאת, בתכנון הסביבה לא הייתה סימטריה בכלל - על אף שכל מבנה לכשעצמו הקפיד על סימטריה, הבניינים עצמם היו מפוזרים בהתאם לטופוגרפיה ואלמנטים נופיים שונים. הדבר בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר בתכנון האקרופוליס של אתונה. האקרופוליס, עם הפרתנון במרכזה, נבנתה על הר והמבנים השונים מפוזרים עליה כאשר הם משתלבים בהרמוניה עם הטבע והסביבה. הפרתנון ומבנים אחרים שנבנו באקרופוליס תוכננו להיתפס בפרספקטיבה מכל הכיוונים תוך כדי עלייה להר ולא במבט חזיתי מסודר בו נראית החזית בסימטריה מושלמת. הרומאים, שאימצו את הסגנון היווני, בחרו להבליט את הסימטריה ונתנו לצופה בבניין לראות את המקדש מהחזית הראשית בלבד וגם לרוב בנו מבנים נוספים מצידי המקדש שחיזקו את הסימטריה הכוחנית.

[עריכה] הסדרים הקלאסיים

ערך מורחב – הסדרים הקלאסיים

במקומות שונים באזור יוון והים האיגאי התפתחו כמה סגנונות בנייה בעלי מאפיינים כלליים דומים מאוד אך ייחודיים בפרטיהם ובקישוטיותיהם. שני סגנונות עיקריים היו הסגנון הדורי אשר פותח על ידי השבטים הדורים בצפון יוון והסגנון האיוני שפותח בעיר איוניה שבחופה המערבי של אסיה הקטנה.

בסגנונות נעשה שימוש על ידי אדריכלים בתקופה הארכאית בכל יוון. מאוחר יותר התפתח גם הסגנון הקורינטי, בתקופה הקלאסית (מאה חמישית לפנה"ס). סגנונות אלו הנקראים גם "סדרים" היוו מוסכמה ואף מאין תקנות לאדריכלות היוונית. שלושת סדרים אלו, וסדרים משניים נוספים, אומצו מאוחר יותר על ידי הרומאים ונעשה בהם שימוש גם בסגנונות אדריכליים מאוחרים יותר, אפילו עד המאה ה-20.

[עריכה] סוגי מבנים ביוון העתיקה

[עריכה] מקדש יווני

ערך מורחב – מקדש יווני

המקדשים היווניים התפתחו באמצע המאה ה-8 לפנה"ס. שימוש המקדש היה למעשה בית עבור הפסל של האל שנמצא בתוכו. המקדשים היווניים היו מוקפים בעמודים פריסטילים בסימטריה מוחלטת. כמעט תמיד כללו מספר זוגי של עמודים בחזית הראשית והאחורית ומספר זוגי גדול יותר של עמודים עבור החזיתות הצדדיות. בין העמודים לחלל המקדש עצמו שהיה סגור בקירות לבנים היה מעבר שאיפשר למבנה להתייחס לכל ארבעת הכיוונים.

המקדשים היו מבנים מונומנטליים שבנייתם היה מדוייקת להפליא בהתאם לסדרים הקלאסיים: הדורי, האיוני והקורינטי. החזית הבסיסית של המקדש היווני אומצה על ידי הרומאים וכן סגנונות אדריכלות נוספים ומהווה פחות או יותר עד היום, את הדימוי של מבנה ציבורי מפואר.

[עריכה] סטואה

ערך מורחב – סטואה

סטואה, בעברית "סטיו" (מלשון המילה היוונית, באנגלית נכתב "Stoa"), היא שורת עמודים (קולונדה) מקורה לשימוש ציבורי. הסטואות היוו בדרך כלל דופן לחללים ציבוריים, שווקים או אגורה שהיו פתוחות אליו בצד אחד וכללו מעבר וחדרים שונים בצד השני. לסטואה היו תפקידים שונים שהשתנו בדרך כלל - חנויות של סוחרים, הלנה, גלריות ועוד.

סטואות גדולות ומפוארות נבנו בערים יווניות רבות ורובן נבנו לפי הסדר הדורי.

[עריכה] תיאטרון

התיאטרון ביוון העתיקה התפתח ופרח מהמאה ה-6 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לפנה"ס. מבני התיאטרון היווניים נבנו תמיד על טופוגרפיה משופעת שאיפשרה לבנות יציעים בצורה נוחה וללא הרבה מאמץ. התיאטראות היו בנויים מהרבה שורות מעוגלת של ספסלים, אחת מעל השנייה, המתמקדות בבמה. צורת המושבים הייתה בדרך כלל קצת יותר מחצי מעגל.

התיאטרון היווני השתמש בנוף הטבעי כחלק מהתפאורה ונתפס כדבר המשתלב בטבע בהרמוניה.

[עריכה] אגורה (αγορά, Agora)

האגורה הייתה חלל עירוני ציבורי חשוב בפוליס היוונית. האגורה הייתה כיכר מוקפת במבני ציבור וסטואות והיא שימשה לשוק ולאירועים ציבוריים שונים. באופן דומה שימש הפורום הרומי, מאוחר יותר בתקופה הרומית.

[עריכה] בולטריון (Bouleuterion)

הבולבטריון היה המבנה ששימש למקום ישיבת הבוּלֶה - מועצת העיר. מבנה הבולטריון היה כמו תיאטרון קטן ומקורה שאיפשר לזקני העיר לשבת בחצי מעגל ולקיים התכנסויות בהן התקבלו החלטות מוניציפליות.

[עריכה] גימנסיון (γυμνασιον, Gymnasium)

הגימנסיון היה מבנה ביוון העתיקה ששימש לחינוך גופני ולחינוך בכלל, על מנת לחנך צעירים ולהפוך אותם לאזרחים. למבנה היה תפקיד חשוב מאוד בחברה האזרחית של הפוליס והמבנה עצמו אף היווה מקור לגאווה עירונית מקומית.

הגימנסיון נבנה על פי רוב בסמוך למים זורמים ולחורשת עצים על מנת להעניק תנאים אופטימליים לחניכים, וזאת בסיסמת "נפש בריאה בגוף בריא". מבנה זה, בדומה לתיאטרון, ניצל בצורה מיטבית את הסביבה הטבעית בה נבנה. בדרך כלל הגימנסיון נבנה על צלע של הר לאורך טראסות רחבות, כשעל גבי מפלסים אלה נפרש המבנה הארכיטקטוני שכלל פלאייסטרה, גימנסיון, מסלול ריצה, מרחצאות ועוד.

[עריכה] הבית היווני

הבית היווני הפרטי הטיפוסי היה מבנה חד קומתי המתכנס לתוך חצר. הוא כלל מסדרון כניסה שהוביל לחצר כאשר רוב החדרים פנו אל החצר ולא אל חוץ המבנה. לרוב, בצד אחד של החצר היו עמודים שנקראו "אכסדרה" (כיום נעשה שימוש במילה זו לתיאור של שורת עמודים או בלועזית: קולונדה) והם יצרו מאין מרפסת פנימית הפונה אל החצר. בכל בית היה חדר אירוח בו היה מתנהל הסימפוזיון - משתה. החדר הכיל מקום למיטות אשר סבבו את מרכז החדר אשר ניתן היה לשבת עליהן בחצי שכיבה ובנוחות סביב האוכל או סביב מופע שהיה מאורגן עבור האורחים.

[עריכה] התקופה ההלניסטית

סגנון האדריכלות הקלאסי של יוון העתיקה הופץ ברחבי המזרח התיכון עם כיבושיו של אלכסנדר הגדול מסוף המאה ה-4 לפנה"ס. כמעט ואין הבדלים סגנוניים בין סגנון האדריכלות ביוון העתיקה לפיו נבנו מבנים הלניסטיים במזרח וגם בתקופה זו נעשה שימוש בסדרים הקלאסיים ובעקרונות התכנון הקלאסיים. בנייה של ערים הלניסטיות חדשות ובהם תיאטראות ומקדשים ממצרים ועד אזור אפגניסטן הייתה חלק מהפצת התרבות ההלניסטית על ידי אלכסנדר הגדול ויורשיו.

עיקר ההבדל בין התקופה ההלניסטית לבין התקופה היוונית היא בהיבטים של תכנון עירוני, אשר היה רלוונטי יותר בשל הערים הרבות שהוקמו. הערים שנבנו בתקופה ההלניסטיות התאפיינו בתכנון היפודאמי, תכנון רציונאלי מאוד של רחובות אורך ורוחב היוצרים מבננים מלבניים. כל מבנן, כלומר משבצת הסגורה בין ארבעה רחובות, נקראה "אינסולה". אינסולה אחת הכילה כמה עשרות של בתי מגורים בעלי קומה אחת או שתיים. האגורה הייתה פעמים רבות אינסולה ריקה ששמרה על המבנה הרחובות אך אפשרה חלל עירוני נח שלצידו נבנה בדרך כלל המקדש.

[עריכה] מונחים

[עריכה] הסדרים הקלאסים

• סדר קלאסי (classic order) - סגנון בנייה קלאסי אשר הגדיר את כל רכיבי הבניין על פרטיהם ומידותיהם בכדי לשאוף לשלמות אסתטית ומבנית.
  • הסדר הדורי (doric order) - מתאפיין בעמודים בעלי כותרת חלקה ופשוטה
  • הסדר האיוני (Ionic order) - מתאפיין בכותרות עמודים מסולסלות
  • הסדר הקורינתי (Corinthian order) - מתאפיין בכותרות עמודים עם תבליטי עלים

[עריכה] רכיבי בניין

רשימת רכיבי הבניין מהנמוך אל הגבוה:

• סטילובטה (stylobate), בסיס המקדש. משטח אופקי הבנוי משלוש מדרגות רחבות המקיפות את כל המבנה. באדריכלות הרומית הבסיס נקרא פודיום, כמו במת המנצחים במשחקים האולימפיים.

[עריכה] עמודים (columns)

העמוד מורכב משלושה חלקים עיקריים: בסיס, גוף וכותרת:

• בסיס - רק בסדרים האיוני והקורינתי.
• גוף העמוד (shaft) - העמוד עצמו היה בנוי מסדרה של גלילים נמוכים אשר עמדו אחד על השני. בחלק מהסדרים הגלילים הלכו והוצרו לקראת 2/3 הגובה של העמוד, דבר שנתן לו מראה מעט יותר "שמנמן". במצב כזה קוטרו העליון של העמוד היה קטן מקוטרו התחתון בכשמינית.
  • חריצים (fluting) - גילוף אורכי באבן לאורך רוב גובה העמוד בצורה (בגריעה) של חצי עיגול.
  • אנטזיס (entasis) - שיטת בנייה של העמודים מסביב למקדש כך שהם אינם לגמרי ניצבים לקרקע. העמודים נוטים לכיוון מרכז המבנה בזוית קטנה מאוד התורמת ליציבות המבנה וגם יוצרת אפקט של אשליה אופטית בכך שמתקנת את עיוות הפרספקטיבה עבור מי שמביט במקדש מלמטה.
• כותרת (capital) - חלקו העליון של העמוד המקנה לו את זהותו. בכל סדר קלאסי יש כותרת שונה אשר לפיה ניתן בקלות לזהותו.
• אכינוס (echinus) - בסדר הדורי, חלק גלילי שטוח בין הכותרת לאבקוס.
• אבקוס (abacus) - לבנה שטוחה הנמצאת מעל הכותרת ומעליה מונח הארכיטרב.

[עריכה] אנטבלטורה

אנטבלטורה (entablature) - החלק העליון של המבנה הנמצא מעל העמודים. מחולק לכמה שכבות:

• ארכיטרב (architrave) - הקורה הראשית המונחת מעל לעמודים.
• אפריז (frieze) - השכבה האמצעית באנטבלטורה והעבה ביותר. בסדרים האיוני והקורינתי נהגו לקשט את האפריז בפסלים ובתבליטי באבן:
  • מטופות (metopes) - תבליטי אבן לאורך האפריז. מופרדים בינהם בטריגליפים.
  • טריגליף (triglyph) - פסים קישוטיים ניצבים לאורך האפריז המפריד בין המטופות.
• קרניז (cornice) - הרכיב האופקי העליון באנטבלטורה. הקרניז תמיד בולטת לצדדים וכלפי חוץ יותר מהרכיבים שמתחתיה.
• גמלון (pediment) - חזית הגג המשולש הנראה מהחזית. הגמלון הוא הרכיב העליון של האנטבלטורה וחותם את חלקה העליון של החזית.
  • טימפנון (tympanum) - פסלים ותבליטים קישוטיים מאבן בתוך הגמלון.
  • אקרוטריון (acroterion) - קישוט בקודקוד הגמלון.

[עריכה] סוגי מבנים ומקומות

• אקרופוליס (acropolis) - "העיר העליונה". גרעין הפוליס העתיק, בו מרוכזים לרוב מבנים בעלי חשיבות רבה לעיר
• טמנוס (Temenos) - המתחם המקודש בו רוכזו כמה מקדשים ומזבחות.
• מתחם פן-הלני - טמנוס בעל חשיבות רבה.
• פריבולוס (peribolos) - גדר או חומה קטנה התוחמת את הטמנוס.
• פרופיליאה (propylaea) - מבנה שער הכניסה לטמנוס
• מקדש יווני - מבנה הפולחן הדתי ביוון העתיקה. מקור חשוב באדריכלות המערבית.
• אגורה (agora) - כיכר עירונית מרכזית מוקפת מבני ציבור
• סטואה או סטיו (stoa) - מבנה ציבור בעל אכסדרה בעל שימושים משתנים

[עריכה] חלקי המקדש

• נאוס (naos או cella) - ההיכל הפנימי המרכזי של המקדש.
• פרונאוס (pronaos) - מרפסת בצד המזרחי ממנה נכנסים.
• אופיסטודמוס (opistodomos) - מרפסת מערבית חסרת פונקציה. נועדה לאיזון הסימטריה.
• אדיטון - (aditon) חדר קטן במקדש המורשה רק לכהנים.
• פרוסטילון (Proistyle) - מקדש עם עמודים קדמיים.
• אמפיפרוסטילון - פרוסטילון דו-כיווני. צד אחד אטום.
• מקדש פריפטרלי - מוקף שורת עמודים אחת מכל צדדיו.
• מקדש דיפטרלי - מוקף שתי שורות עמודים מכל צדדיו.
• מקדש מונופטרלי - טיפוס מקדש עגול.

[עריכה] ראו גם

• מונחון מלא לאדריכלות קלאסית
• אדריכלות רומית

תרבות יוון העתיקה

תרבות יוון העתיקה: מיתולוגיה | אמנות | פיסול | קדרות | הומוסקסואליות | זנות | חקלאות | כלכלה | מטבח | משפט | עבדות | פדרסטיה | רפואה פילוסופיה ביוון העתיקה: פיתגורס | הרקליטוס | פארמנידס | פרוטגורס | אמפדוקלס | דמוקריטוס | סוקרטס | אפלטון | אריסטו | זנון מקיטיון | אפיקורוס מתמטיקה: ארכימדס | אוקלידס | תאלס | פיתגורס | דיופנטוס | ארתוסתנס | תלמי ספרות: הומרוס | האיליאדה | האודיסאה | הסיודוס | פינדרוס | הרודוטוס | תוקידידס | קסנופון | פוליביוס תיאטרון: אייסכילוס | סופוקלס | אוריפידס | אריסטופנס | מושגים ספורט: המשחקים האולימפיים | תרבות הגוף | המשחקים הפיתיים | המישחקים האיסתמיים | המשחקים הנמאיים | המשחקים הפאן-אתנאיים | גימנסיון אדריכלות: מקדש יווני | הסדרים הקלאסיים | הפרתנון | מקדש ארטמיס | אקרופוליס | האגורה | מקדש זאוס באולימפיה | מקדש הפייסטוס | מקדש ארטמיס ראו גם: פורטל יוון העתיקה