אוצר מדרשים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוצר מדרשים, או בשמו המלא "אוצר מדרשים בית עקד למאתים מדרשים קטנים אגדות ומעשיות", הוא לקט מדרשים קטנים שערך ואסף יהודה דוד איזנשטיין. הספר יצא לאור בשנת תרע"ה (1915). הוא מחולק לשני חלקים (בחלק מהמהדורות בשני כרכים נפרדים) והוא כולל מדרשים קטנים, רקע לגבי מדרשים ארוכים (כמדרש רבה) ומדרשים מלוקטים מדברי רש"י בפירושו לגמרא ומתוספות.
לדבריו של איזנשטיין הסיבה לעריכת המדרשים בקובץ חדש היתה כפולה. ראשית, ישנו חשש שמדרשים קטנים בהיקפם ייאבדו ולכן היה צורך להעלותם על הדפוס כדי לשמרם. שנית, איזנשטיין ראה ערך היסטורי ואף תרבותי בלקיטתם ('קולטורי' כלשונו). לדבריו, על ידי מדרשים אלו ניתן להבין את הצורה בה חיו יהודים בשנים שבהן נוצרו המדרשים הללו. לאור זאת ראה חשיבות רבה בהבאתם לדפוס.
אמנם חלק מהמדרשים מלוקטים מאוספי מדרשים אחרים, כגון "בתי מדרשות". איזנשטיין שערך את האוצר טען ש'אוצר מדרשים' עולה על הקבצים הקודמים (מבוא ל'אוצר מדרשים', עמ' XI). לטענתו בקבצי המדרשים הקודמים שלוקטו לא היה סידור שיטתי של מדרשי-האגדה השונים, וכך הוא כתב:
"אך חסרון מורגש בחיבוריהם, הוא כי לקחו מכל הבא בידם והדפיסו אותו בלי סדר, ובדרך הזה נתפזרו המדרשים שהונים המדברים מענין אחד, כי נמצא מדרש על אברהם אבינו או שלמה המלך או על גהינם וגם עדן בחלק ראשון, ונוסחא שניה בחלק שני, ונוסחא שלישית בחלק שלישי..."
נראה שעל אף שהמפעל הספרותי של אוצר מדרשים זכה לפופלריות רבה כשיצא לאור, עדיין נזקק לתרומות כספיות על מנת לצאת לאור. באחד העמ' הראשונים של אוצר האגדות (עמ' XIII) מודה איזנשטיין לרב של הקהילה היהודית בדרום אפריקה דאז, הרב ד"ר יהודה ליב לנדא, על כך ש:
"פעל ועשה הרבה לטובת האוצר בין הקהילות במדינתו".
סביר להניח שטיבה של העזרה היה סיוע כספי להוצאת אוצר מדרשים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
