אנריקו קארוזו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אנריקו קארוזו

אנריקו קארוזו (25 בפברואר 1873 - 2 באוגוסט 1921) היה אחד הטנורים המפורסמים ביותר בתולדות האופרה. קארוזו היה גם הזמר הפופולרי ביותר בכל ז'אנר בעשרים השנים הראשונות של המאה ה-20 ואחד מחלוצי המוזיקה המוקלטת. תקליטיו הפופולריים של קרוזו וקולו המיוחד במינו, שנודע במנעד הגדול שלו, בעוצמתו וביופיו, עשו אותו לאחד הכוכבים הנודעים ביותר של זמנו.

במהלך הקריירה שלו עשה קרוב ל-260 הקלטות והרוויח מיליוני דולארים ממכירת תקליטי ה-78 שלו. אף כי קארוזו שר ברבים מבתי האופרה הגדולים בעולם, ביניהם לה סקאלה במילנו ובית האופרה המלכותי, קובנט גארדן בלונדון, שמו הלך לפניו בעיקר כזמר המוביל במטרופוליטן אופרה בניו יורק במשך שבע-עשרה שנים.

קארוזו, שנולד בנאפולי, איטליה, החל את הקריירה שלו בעיר זו בשנת 1894 התפקיד הראשון החשוב שגילם היה ב"פדורה" של ג'ורדאנו (מילנו, 17 בנובמבר, 1898).

בנת 1903, בעזרת סוכנו, הבנקאי פסקואלה סימונלי, נסע קארוזו לניו יורק לשיר במטרופוליטן אופרה. בשנה שלאחריה התחיל קארוזו בקשר, שנמשך לכל אורך חייו, עם חברת המכונה המדברת של ויקטור; יחסי הכוכב שלו הן עם המטרופוליטן והן עם ויקטור נמשכו עד 1920.

קארוזו היה אחד הראשונים מבין כוכבי הווקאליות להוציא הקלטות רבות מספור. הוא ומקול התקליטים עשו רבות לקידומם ההדדי בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20. הקלטתו משנת 1902 ל- Vesti la giubba מתוך "הליצנים" של רוג'רו ליאונקוואלו נתנה לעולם את תקליט הגראמופון הראשון, שנמכר במיליון עותקים. קארוזו לא יכול היה לשיר דו גבוה ולא פעם עשה טרנספוזיציה כלפי מטה לתפקידיו (ב"יהודיה" של הלוי, למשל).

קארוזו מת בשנת 1921, כנראה מסיבוך של דלקת האדר. הוא קבור בנאפולי.

חייו היו נושא לסרט קולנוע הוליוודי, בדיוני ברובו, "קארוזו הגדול", משנת 1951בכיכובו של מריו לנצה.

מאז מותו, נאספה עבודתו באלבומים רבים מספור.

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%90/%D7%A0/%D7%A8/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%95_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95.html

קטגוריות: זמרים במוזיקה הקלאסית | מוזיקאים איטלקים