ברונו קרייסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברונו קרייסקי (22 בינואר 1911 - 29 ביולי 1990), קאנצלר אוסטריה בין השנים 1970 ל- 1983, אוסטרי ממוצא יהודי. תקופת כהונתו של קרייסקי כקאנצלר הייתה הארוכה בתולדות הרפובליקה האוסטרית.
תוכן עניינים |
[עריכה] התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה
קרייסקי נולד בוינה למשפחה שעסקה ביצור בגדים. בגיל 15 הצטרף לתנועת הנוער של המפלגה הסוציאל דמוקרטית האוסטרית. המשיך בפעילותו הפוליטית גם בתקופת לימודיו באוניברסיטה ואולם בשנת 1934, עת הוצאה המפלגה הסוציאליסטית מחוץ לחוק על ידי הקאנצלר הפרו-פאשיסט אנגלברט דולפוס, עבר קרייסקי לפעילות פוליטית מחתרתית. כתוצאה מפעילותו זו נעצר בשנת 1935 באשמת בגידה, אך שוחרר בשנת 1936. בשנת 1938, ערב סיפוחה של אוסטריה לגרמניה (האנשלוס), ברח קרייסקי לשבדיה, שם שהה עד לסופה של מלחמת העולם השנייה.
[עריכה] קריירה פוליטית לאחר המלחמה
בשנת 1946 חזר קרייסקי לאוסטריה, ובשל קשריו בשבדיה הוא נשלח לסטוקהולם, הפעם כנציג רשמי של ממשלת אוסטריה. בשנת 1951 הוא שב לאוסטריה ומונה על ידי הנשיא המכהן, תיאודור קורנר ליועצו. בשנת 1953 מונה לסגן שר החוץ ושימש בעיקר כנציג אוסטריה במשא ומתן מול בעלות הברית (ארצות הברית, בריטניה, צרפת ובריה"מ), אשר שלטו במדינה מתום מלחמת העולם. קרייסקי זכה לתהילה רבה עת עזבו בעלות הברית את אוסטריה ועל גלי ההצלחה נבחר לפרלמנט בשנת 1956. בשנת 1959 נבחר קרייסקי לכהן כשר החוץ, כאשר מרב זמנו הופנה לניסוח הסכמי המסחר האירופיים, אשר היוו בסיס לאיחוד האירופי. בשנת 1967, לאחר הפסד מפלגתו בבחירות, הוא מונה ליו"ר המפלגה הסוציאליסטית ובשנת 1970 הוביל את המפלגה לניצחון והפך לקאנצלר היהודי הראשון בתולדות אוסטריה. קרייסקי היה פופולרי מאוד בקרב תושבי המדינה ואף חזר וזכה גם במערכות הבחירות של 1971, 1975 ו-1979.
[עריכה] יחסו לישראל ולציונות
קרייסקי היה ידוע כמתנגד חריף לציונות ולמדינת ישראל כפתרון לבעיה היהודית, אך למרות זה הכיר בחשיבות של קיום מדינת ישראל ליהודי העולם. דעותיו אלו זיכו אותו בכבוד רב בעולם הערבי ואף בקשרי חברות עם נשיא מצרים, אנואר סאדאת ושליט לוב, מועמר קדאפי. קרייסקי הגדיל לעשות ובשנת 1980 היה מהראשונים בעולם שהכירו באש"ף והתיר לארגון לפעול בארצו כנציגות רשמית של העם הפלסטיני. קרייסקי זכה לביקורת קשה במדינת ישראל ובעולם היהודי, אשר ראו בדעותיו אלה בגידה בעם היהודי. במיוחד זכורים דבריו על ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, באומרו כי הוא השליט האירופאי היחידי שלא נסחט על ידה, וכן פנייתו המזלזלת לראש הממשלה מנחם בגין עת אמר עליו "בסך הכול מדובר בעורך דין קטן מפולין". קרייסקי, כפטריוט אוסטרי נלהב, התנגד נחרצות גם למאבקו של צייד הנאצים שמעון ויזנטל ואמר בתגובה לטענת ויזנטל לפיה ארבעה מחברי ממשלתו הינם בעלי עבר במפלגה הנאצית, כי ויזנטל חי מלהגיד לעולם כי האוסטרים אנטישמים. יחד עם זאת, וינה היוותה בשנות השבעים תחנת מעבר סודית של מהגרים יהודים מברית המועצות לישראל ולמדינות המערב, תחת הסכם בשתיקה עם קרייסקי. לאחר שהדבר נחשף ובעקבות חטיפת מספר מהגרים והחזקתם כבני ערובה על ידי טרוריסטים פלסטינים, הוא הפסיק שיתוף פעולה זה, אבל הסכים לחדש אותו בתנאים של חשאיות.
ימים מספר לפני פריצת מלחמת יום כיפור נאמר לו על ידי שליח מיוחד של נשיא מצרים, איסמעיל פהמי על התוכניות לתקיפת ישראל שיש למצרים. קרייסקי לא העביר אזהרה לישראל, כי לא העריך את הדברים כאמינים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תום שגב, בין שני עולמות, בעיתון הארץ, 22.9.06, על המפגש בין קרייסקי לגולדה מאיר
הקודם: יוזף קלאוס |
קאנצלר אוסטריה 1970-1983 |
הבא: פרד שינווטץ |
הרפובליקה האוסטרית הראשונה: קרל רנר | מיכאל מאייר | יוהן שובר | ואלטר ברייסקי | יוהן שובר | איגנץ זייפל | רודולף רמק | איגנץ זייפל | ארנסט שטררוביץ' | יוהן שובר | קרל ואוגוין | אוטו אנדר | קרל בורש | אנגלברט דולפוס | קורט שושניג | ארתור זייס-אינקווארט הרפובליקה האוסטרית השנייה: קרל רנר | לאופולד פיגל | יוליוס ראאב | אלפונס גורבך | יוזף קלאוס | ברונו קרייסקי | פרד זינובאץ | פרנץ ורניצקי | ויקטור קלימה | וולפגנג שיסל |
|