גושן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השם "גושן" הוא שמו של אזור במצרים המתואר בתנ"ך כאזור מגוריהם של בני ישראל שירדו מצרימה.
ארץ גושן הייתה מיטב ארץ מצרים (בראשית מ"ז 6, 11), כי הייתה פוריה והתאימה למרעה צאן (בראשית מ"ו 34). בתורה מכונה ארץ גושן גם בשם "ארץ רעמסס" (בראשית מ"ז 11), אולם זיהוי האזור אינו ודאי. חוקרים בני ימינו מזהים את אזור ארץ גושן עם דלתת הנילוס.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.