ג'ון הנקוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ון הנקוק (אנגלית: John Hancock, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה), 12 בינואר 1737 – 8 באוקטובר 1793) מהאבות המייסדים של ארצות הברית, הנשיא השני של הקונגרס הקונטיננטלי ושל הקונגרס הפרובנציונלי של מסצ'וסטס; המושל הראשון של מסצ'וסטס והאיש הראשון שחתם על הכרזת העצמאות האמריקנית. ג'ון הנקוק חתם את שמו על ההכרזה בצורה כל כך ברורה, יפה וגדולה עד כי הפך שמו למילה נרדפת למילה חתימה. על פי האגדה חתם הנקוק את שמו בצורה כל כך מרשימה וכל כך בולטת על מנת להסיר כל צל של ספק בקשר לזהות החותם ועל ידי כך להתגרות ישירות במלך ג'ורג' השלישי.

תוכן עניינים 1 תחילת דרכו 2 הקריירה 3 בזמן המהפכה 4 לאחר המלחמה

[עריכה] תחילת דרכו

ג'ון הנקוק נולד בעיר בריינטרי (היום קווינסי) במסצ'וסטס. אביו מת כשהיה צעיר מאוד ולכן אומץ על ידי דודו – תומס הנקוק, סוחר מצליח מאוד מניו-אינגלנד. לאחר שסיים את בית הספר הלטיני של בוסטון, הצטרף הנקוק לאוניברסיטת הרווארד וב-1754 סיים הנקוק תואר בעסקים, כשהוא בן 17. לאחר סיום הלימודים החל ג'ון הנקוק לעבוד בעסקיו של דודו. מ-1760 עד 1764 התגורר הנקוק באנגליה במטרה לבנות קשרים עם לקוחות וספקים בריטים למען עסקיו של דודו. זמן מועט לאחר ששב מאנגליה מת דודו, והוא הוריש להנקוק את כל הונו ועסקיו, שהפכו את הנקוק לאיש העשיר ביותר בניו-אינגלנד בזמנו. למרות עושרו, נשאר הנקוק, מבחינה אישיותית, אותו דבר, דבר שבא לידי ביטוי בנדבנותו והמוניטין שלו כאיש של כבוד ויושר.

[עריכה] הקריירה

עסקיו של הנקוק במושבות גרמו לו להיות מתנגד ברור של חוק מס הבולים, שבא למנוע עסקים עם המושבות. חוק הבולים בוטל, אך סדרה של חוקים אחרים הובילו למיסוי הולך וגדל על הטובות הבסיסיות ביותר במושבות. לבסוף הלכו עסקיו והפכו למחתרתיים והוא החל בהברחת זכוכית, עופרת, נייר ותה לאזור בוסטון. ב-1768, לאחר שעגנה בלונדון, הוחרמה ספינתו של הנקוק, ה"ליברטי", על ידי סוכני מכס בריטים באשמת הפרת חוקי המסים; הדבר גרם להתפרצויות של זעם והתפרעויות בקרב בוסטונאים שהיו תלויים בסחורה שהייתה על סיפון ה"ליברטי". הסחר וההברחות של הנקוק מימנו חלק גדול ממעשי המרד המקומיים כנגד הרשויות הבריטיות. למרות שבתחילה היה רק מממני ההפיכה ההולכת וקרבה, הפך הנקוק, מאוחר יותר, למבקר גלוי של השלטון הבריטי. ב-5 במרץ, 1774, בציון השנה הרביעית לטבח בוסטון, נשא הנקוק נאום שבו גינה בחוזקה את הבריטים. באותה השנה נבחר הנקוק, בפה מלא, לנשיא הקונגרס הפרובנציונאלי של מסצ'וסטס. תחת הנקוק הקימה מסצ'וסטס קבוצות של "מנטמנים" (Minuteman) – חיילים שטענו שביכולתם להיות מוכנים לקרב בתוך פחות מ-60 שנית. החרמות התה מחברת מזרח-אסיה הבריטית, על ידי הנקוק, הובילו, בסופו של דבר, למסיבת התה המפורסמת בבוסטון.

[עריכה] בזמן המהפכה

באפריל 1775, כשכוונותיהם של הבריטים החלו להתבהר, ברחו ג'ון הנקוק וסמואל אדאמס מבוסטון והשתכנו בבית "קלארק-הנקוק" בלקסינגטון, מסצ'וסטס (בית שעומד על תלו עד היום). לבית זה הגיע פול רוויר, בערך בחצות, והספיק להזהיר את הנקוק ואדמס מהחיילים הבריטים הצועדים לכיוון העיר, הזהרה שהיוותה את הסיבה העיקרית לניצחון המושבות בקרב שניטש למחרת (קרב לקסינגטון וקונקורד). גנרל תומס גייג' הבריטי ציווה על מאסר הנקוק ואדאמס באשמת בגידה. לאחר תבוסתם בקרב לקסינגטון-קונקורד, הפיצו הבריטים כרוז שהבטיח חנינה מלאה לכל מי שיניח את נשקו וישוב להיות נאמן לכתר – לכל אחד, מלבד הנקוק ואדמס.

ב-24 במאי 1775, נבחר הנקוק, בשלישית, לכהן כנשיא הקונגרס הקונטיננטלי השני, כשהוא מחליף את הנרי מידלטון. הוא כיהן בתפקיד זה עד ה-30 באוקטובר 1777, מחליפו היה הנרי לורנס.

בחודש הראשון לכהונתו, ב-19 ביוני 1775, מינה הנקוק את ג'ורג' וושינגטון למפקד העליון על צבא המושבות ההולך ונבנה. שנה לאחר מכן, ב-4 ביולי 1785, שלח הנקוק לג'ורג' וושינגטון את דבר ההחלטה של הקונגרס שקראה לעצמאות המושבות, ביחד עם עותק מהכרזת העצמאות. הנקוק היה היחיד שחתם את שמו על ההכרזה ב-4 ביולי, כל שאר 55 המכובדים חתמו רק ב-2 באוגוסט.

משנת 1780 ועד 1785 כיהן הנקוק כמושל מסצ'וסטס (הראשון לכהן בתפקיד זה). כישוריו כנואם וכמתווך היו להערצה. עיקר תרומתו של הנקוק בזמן המלחמה באה לידי ביטוי ביכולתו להשיג מימון וציוד לחיילים האמריקנים; למרות כישורי המסחר האלו, אפילו הוא התקשה להיענות לדרישות הגוברות לבשר למען האכלת הצבא הרעב.

[עריכה] לאחר המלחמה

לאחר המלחמה המשיך הנקוק לייצג את מדינתו ואת האינטרסים שלה בכל מפגשי המושבות. לאחר שנבחר בשנית לכהן כמושל מסצ'וסטס (ב-1787), הוביל את מדינתו לאשרור החוקה הפדרלית של ארצות הברית. ג'ון הנקוק מת ב-1793, כשהוא מכהן את כהונתו התשיעית כמושל מסצ'וסטס ונקבר בבוסטון בצמוד לקורבנות הטבח בבוסטון, בנג'מין פרנקלין, חברו סמואל אדאמס ועוד ממספר האבות המייסדים של ארצות הברית.