דבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במחלת הדבר; לערך העוסק בעיתון "דבר", ראו דבר (עיתון).
דֶבֶר הוא שם כולל לשלוש מחלות מידבקות חריפות של מכרסמים ובני אדם הנגרמות על ידי חיידק ומופיעות בתנאים מסוימים בצורת מגפות המוניות שהקטל בהן רב.
תוכן עניינים |
[עריכה] הפצת המחלה
המחלה נגרמת על ידי חיידק מקבוצת החיידקים הארגמניים בשם Yersinia Pestis שנתגלה בשנת 1894 על ידי הצרפתי א. ירסין (A.Yersin) וללא תלות עימו גם על ידי היפני ס. קיטאסאטו (S. Kitasato). זהו חיידק קטן המתקיים בטבע בחולדות בית, בנברני בר ובמכרסמים אחרים. הדבר מועבר ממכרסם למכרסם וממכרסמים לאדם על ידי עקיצת פרעושים. עובדה זו נתגלתה על ידי היפני אוגטה (Ogata) ב-1897 והוכחה על ידי הצרפתי פ.ל. סימון (Simond) שנה לאחר מכן, אם כי הילידים בסין ידעו מזה כבר כי קיים קשר שכזה, כשהבחינו כי ניכרת תמותה רבה של חולדות לפני התפרצות מגפת הדבר.
האפידמולוגיה עומדת על שלושה גורמים:
- מכרסמי בר
- חולדות בית
- פרעושים.
חיידק הדבר מסוגל להתקיים באוכלוסיית מכרסמי הבר, מבלי לעורר בהם מחלה כלל וכלל או שהוא גורם להם למחלה קלה בלבד, אשר מחסנת אותם כנגד החיידק הממשיך להימצא בקרבם. מכרסמי הבר מתערבבים לעיתים עם אוכלוסיות של חולדות המצויות במשכנות האדם ומעבירים אליהם את מחלת הדבר. חולדות הבית אינן מחוסנות ואצלן פורצת המחלה במלוא חריפותה. הפרעושים העוקצים את היונקים כדי להיזון מדמם הם הנשאים של המחלה ממכרסמי הבר לחולדות ומהן אל האדם לאחר שהם עוקצים גם אותו.
באירופה מעביר את המחלה פרעוש החולדה (Nosopsyllus fasciatus) ובאסיה פרעוש הדבר ( Xenopsylla cheopis). החיידקים מתפתחים יפה בטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס, ולפיכך מגיעות המגפות לשיאן בארצות טרופיות כמו הודו בחודשי החורף ואילו בארצות קרות באירופה הדבר מתפשט בחודשי הקיץ.
הפרעושים נדבקים בחיידקי הדבר כשהם עוקצים את המכרסמים ומוצצים כמחצית מ"מ מעוקב מדמם, כמות שיש בה ריכוז מספיק של חיידקי דבר לגרימת המחלה. באדם החולה אין בכמות הזו ריכוז מספיק של חיידקים ולכן אין הפרעוש יכול להעביר את המחלה מאדם לאדם.
החיידקים הנבלעים על ידי הפרעוש מגיעים עם הדם לקיבתו ונעצרים על ידי זיפי שסתום הקיבה (proventriculus). החיידקים מתרבים בקיבתו עד שהם ממלאים את כל חללה, מתפשטים ממנה אל תוך הקיבה הפנימית וממנה אל הוושט, ועלולים לגרום לסתימת דרכי העיכול. פרעוש שכזה מכונה "פרעוש חסום" (blocked flee). פרעוש כזה, מנסה למצוץ את דם, אך כשהדם מגיע לקיבתו הסתומה מחיידקים, הוא לא יכול לעבור ומוחזר לנעקץ-אך הפעם עם חיידקים. בשעת העקיצה אף נדחפים החיידקים שבוושט ובקיבה הקדמית לתוך הפצע שנגרם על ידי חלקי הפה של הפרעוש.
בדרך כלל מעדיפים הפרעושים דמן של חולדות על פני בעלי חיים אחרים. אולם, כשהחולדות מתות בהמוניהן מן הדבר, עוזבים הפרעושים בעל כורחם את פגרי מאכסניהם ונטפלים ליונקים אחרים, ביניהם האדם שהינו המאכסן הזמין ביותר להם בקרבת חולדות הבית. "הפרעושים החסומים" רעבים כל העת ולכן מנסים למצוץ מדמו של כל יונק הנקרה לידם וסיבה זו מגבירה את סכנתם.
[עריכה] סימני המחלה ומניעתה
שלוש המחלות אותן מעביר החיידק הן: Pneumonic plague, Sylvatic plague, Bubonic plague.
לאחר כניסתו למערכת הדם, יש שהחיידק מתיישב בקשרי הלימפה, ובהם הקשרים באזור המפשעה (bubones - ומכאן שם אחת המחלות) וגורם בהם לדלקות. קשרי הלימפה מתאדמים ומתנפחים. אם הוא מתיישב בריאות גורם החיידק לדלקת ריאות ומופץ מהן באמצעות דרכי הנשימה, וזו למעשה דרך ההדבקה לאחר שהמגפה פורצת.
תקופת הדגירה נמשכת 2-6 ימים. הסימנים הראשונים הם צמרמורות, חום וכאבי ראש. אחרי כן, גורם החיידק לזיהום מערכת הדם ומתחיל דמום תת עורי שגורם לכתמים שחורים להופיע על פני העור ומכאן השם המוות השחור. בהעדר טיפול, נע שיעור התמותה בדבר קשרי הלימפה בין 60% ל-90%. כשמתפתחת דלקת ריאות, שיעור התמותה הוא 100%. סוגי הדבר מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שעמיד בפני כל סוגי האנטיביוטיקה הידועים.
כדי למנוע את התפרצות המחלה יש להטיל הסגר באוניות ובנמלים על מטען העשוי להכיל חולדות נגועות. במקומות החשודים כי מתקיים בהם נגע הדבר יש לבצע ריסוס כנגד חרקים, על מנת להשמיד את הפרעושים. קיים חיסון חלקי לדבר באמצעות תרכיב ובמקרה של חשד להתפרצות יש להשתמש בו וכן לעשות שימוש בטיפול מונע בתרופות.
[עריכה] מגפות הדבר בתולדות האדם
התפרצויות גדולות של מגפת הדבר היוו גורם חשוב בזעזועים החברתיים שפקדו את האנושות במהלך ההיסטוריה משום התמעטות האוכלוסייה ושינוי הרכבה.
- הדבר מוזכר בתנ"ך כמכה החמישית במכות מצרים. מגפת ערי הפלשתים המוזכרת בשמואל א' הייתה הדבר.
- לפי תיאורו של תוקידידס, מיוחס מותו של המדינאי האתונאי פריקלס למגפת הדבר שקטלה רבים מבני אתונה ושהביאה למפנה במלחמה הפלופונסית ולניצחונה של ספרטה.
- "המוות השחור" – המגפה שהתפשטה על פני אירופה כולה במאה ה-14, קטלה 25 מיליון בני אדם, כרבע מן האוכלוסייה המיושבת דאז. מגפה זו השפיעה על מבנה החברה באירופה בכך שקירבה את קץ המשטר הפיאודלי והביאה לסדר החברתי והמבנה התרבותי של תקופת הרנסאנס. המגפה גם גרמה לאחד הפרקים הטראגיים בתולדות עם ישראל: היהודים כמעט ולא נפגעו במגפה, כיוון שבניגוד לנוצרים, שמרו על כללי היגיינה, כפי שמחייבת אותם דתם. בין ההמונים הנוצרים נפוצה השמועה כי היהודים הרעילו את בארות המים והם אלה שתיכננו את פרוץ מגפת הדבר, בכדי להשמיד את העולם הנוצרי. עלילה זו גרמה למהומות ופרעות ביהודים על אף שהאפיפיור ניסה בעצמו להגן עליהם.
- בשנים 1665/6 פרצה מגפת הדבר בלונדון וקטלה חמישית מן האוכלוסייה ומשם התפשטה גם לאזורים הכפריים. ראוי לציון, הכפר אים שבמחוז דרבישר, שתושביו קיבלו על עצמם הסגר מרצון ושבמהלכו מתו שני שלישים מהם.
- בשנת 1831 מרד הפחה הממונה על העיר בגדד באדוניו - הסולטאן התורכי. הסולטאן שלח צבא לצור על העיר. באותו זמן פרץ בעיר דבר נורא. אנשים מתו בהמוניהם; לפי אומדן המחלה הפילה חמשת אלפים אנשים בכל יום (באותו הזמן, היו בבגדד 150,000 אנשים).
- בסוף המאה ה-19 התרחשה מגפת דבר במזרח הרחוק (1894) בסין תחילה ובהונג קונג מאוחר יותר. משם התפשטה המגפה לכל ערי הנמל הגדולות. המגפה בדרכה הכתה בבומביי, פורטו בפורטוגל וגלזגו בסקוטלנד וכן באמריקה כגון סן פרנסיסקו. המגפה המודרנית הינה מגפה של יונקים קטנים ומשם קצרה הדרך לעכברושים המצויים בקרבת בני האדם. הפרעוש אשר מפיץ המחלה מעדיף תמיד חולדות חמות על פני טפיל אנושי.
- לפי צופים מדעיים מודרניים ניתן לחלק את הדבר של המאה ה19 לשלושה סוגים: בובוני, רעלת דם וריאתי. הנפוץ מכולם הינו הראשון דווקא. שלושה רבעים חלו במחלה בצורתה זאת. אחרי עקיצת הפרעוש הנגיף נמצא בקינון של יומים עד שמונה ימים לפני פרוץ המחלה ואז החום עולה עד ל40 מעלות. החולה יסבול מרעידות, הקאות, סחרחורות ורגישות לאור. בשלב מאוחר יותר יתפתחו קשיים בקשר עם המציאות וכן בלוטות הלימפה בעיקר במפשעה (אבל לא רק) יגדלו מאוד עד לגודל של ביצה או תפוח עץ קטן. המוות אחרי מספר ימים יקרה כתוצאה מאירוע לב. הצורות הקטלניות יותר הן הריאתיות ואלח דם. המוות כמעט ודאי ומתרחש הרבה יותר מהר. החידק בצורת מתגים פולש הרבה יותר מהר לזרם הדם, הרבה לפני לפי שנוצרות הבליטות. בדבר הריאתי הראות מתמלאות נוזלים והחולה מתקשה לנשום, כאשר הוא משתעל הנגיף נישא ממנו הלאה ומופץ דרך הרוק לאנשים נוספים.
בתקופת שלטונה של המלכה אליזבת הראשונה, הכריזו רופאי אנגליה שמרקחת של אגוז מוסקט היא המרפא היחיד למחלת הדבר. בן לילה נעשה אגוז כמוש זה ליקר מזהב. בעקבות זאת התחוללו קרבות בין האנגלים להולנדים על השליטה בקבוצת איי בנדה (כיום באינדונזיה), כי רק בהם צמחו עצי אגוז המוסקט, שמן הפרי שלהם מפיקים את הזרע. בסופם של הקרבות הביסו ההולנדים את האנגלים והשתלטו על כל איי הודו המזרחית. בחוזה ברדה שנחתם בשנת 1667 הסכימו האנגלים לוותר על תביעותיהם על האיים ובתמורה לכך ההולנדים ויתרו על המושבה "ניו אמסטרדם" שהאנגלים כבשו שלוש שנים לפני כן. "ניו אמסטרדם" הייתה לימים ניו-יורק.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ברברה טוכמן, ראי רחוק. הספר עוסק במאורעות ההיסטוריים של אירופה במאה ה-14 ובו תופס המוות השחור מקום מרכזי.
[עריכה] סיפורת העוסקת בדבר
- ג'רלדין ברוקס, שנת הפלאות. רומן היסטורי המבוסס על המקרה בכפר אים.
- דניאל דפו, "יומן שנת המגפה". הספר מתאר את המגפה הבובונית של 1665 בלונדון בגוף ראשון, מנקודת מבט של איש עסקים הנמצא בעיר, אף על פי שדפו עצמו היה אך ילד באותה עת. הספר נכתב מתוך מטרה לשמר את הידע על ההתמודדות עם המחלה לקראת מגפה חוזרת.
- אלבר קאמי, הדבר. רומן על רקע מגפת דבר בעיר אוראן שבאלג'יריה בתקופת מלחמת העולם השנייה
- קוני ויליס, ספר יום הדין. מדע בדיוני. היסטוריונים באוניברסיטת אוקספורד משגרים חוקרת באמצעות מכונת זמן אל שנת 1320. עקב טעות, היא משוגרת 28 שנה קדימה, אל שנת 1348 - השנה שבה פרץ הדבר באוקספורד וסביבותיה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: דבר |
- Plague תאור המחלה באתר של CDC.
- "דבר" מתוך האנציקלופדיה הרפואית הלכתית, באתר מכון שלזינגר
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
| ערך מומלץ |
