דלעת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| דלעת | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו פסיגיים |
| סדרה: | דלועאים |
| משפחה: | דלועיים |
| סוג: | קישוא |
| מין: | דלעת |
| שם מדעי | |
 Cucurbita maxima |
|
דלעת היא צמח ממשפחת הדלועיים, אשר שכיחה ביותר בצבעי כתום כאשר היא בשלה. הדלעת פופולרית בבישול, ומשמשת לפיסול Jack-o'-lantern (ראו בהמשך) כחלק מחגיגות ליל כל הקדושים בארצות הברית, אירלנד וסקוטלנד.
תוכן עניינים |
[עריכה] אודות הצמח
פרי הדלעת הוא הענבה הבשרנית של הצמחים Cucurbita pepo, Cucurbita maxima, Cucurbita mixta או Cucurbita moschata, הנפוצים בחצי הכדור המערבי. הדלעת משתנה בצורותיה, היא לעיתים כדורית, אך לרוב מלבנית מוארכת או ביצתית. קליפתה חלקה וצבעיה משתנים. הזנים הגדולים שוקלים בין 18 ל-36 ק"ג. צמח הדלעת הוא חד ביתי (כולל הן פרחים זכריים והן פרחים נקביים, וצבעיהם צהובים).
[עריכה] גידול הדלעת
בעבר הדלעת הייתה מואבקת על ידי דבורי Peponapis pruinosa, אך כבר לא עוד, קרוב לוודאי בשל רגישותן לחומרים מדבירי חרקים, וכיום בגידולים חקלאיים מסחריים היא מואבקת על ידי דבורת הדבש. משרד החקלאות האמריקאי ממליץ על הצבת כוורת דבורים אחת לשטח של 4000 מטר רבוע. גננים אשר להם מחסור בדבורים, עושים לרוב שימוש בהאבקה ידנית.
דלועים אשר לא הואבקו בצורה מספקת לרוב תתחלנה לגדול, אך תפסקנה לפני התפתחותן המלאה. לעיתים ישנן פטריות אשר בהן תולים הגננים את האשמה להפסקת הגדילה, אך הפתרון לבעייה זו כרוך בהאבקה טובה יותר ולא בקוטלי פטריות.
בארצות הברית הדלועים מגודלות לצרכי קישוט יותר מאשר למאכל, ומתקיימות תחרויות פופולריות רבות לגידול הדלעת הגדולה ביותר. למגדלים ישנן טכניקות רבות בנושא, לעיתים סודיות, הכוללות האבקה ידנית, הסרת כל הדלועים פרט לאחת מן הצמח, והזרקת דשנים או אפילו חלב ישירות אל תוך הצמח.
[עריכה] בישול
כאשר היא בשלה, הדלעת יכולה להיות מבושלת, אפויה או קלויה, ולשמש לפשטידות, לבדה או בשילוב ירקות אחרים. כאשר היא קטנה וירוקה ניתן לאוכלה כמו קישוא. מאכלי דלועים פופולריים הם מרק דלעת, פשטידת דלעת (הנאכלת ב"חג ההודיה" האמריקאי), ודלעת מעוכה (פירה).
[עריכה] אנקדוטות בנושא דלועים
- הדלעת היא פרי, אולם קרובה למלפפון.
- הדלעת הגדולה ביותר אי פעם שקלה 661 ק"ג, וגודלה בידי ברוס וויטר מהניקר, ניו המפשייר. היא הייתה מזן "ענק אטלנטי", הנמצאת בשימוש בציבור, שאוקלם לגידול בידי חוואים נלהבים בסוף המאה ה-19.
- דלעת כתומה מפני שהיא מכילה כמויות עצומות של הצבען הצהוב לוטאין, אלפא וביתא קרוטין. הרכיבים האלו הופכים לויטמין A בגוף.
- מקובל להשתמש בדלועים בליל כל הקדושים. את הדלעת מרוקנים מתוכנה, ובקליפתה חורצים מעין פנים ובהן עיניים ופה מחייך. בתוך הדלעת מציבים נר דולק. המנהג הזה מבוסס על אגדה קלטית עתיקה אשר הובאה לאמריקה בידי מהגרים אירים. ליל כל הקדושים הנערך ב-31 באוקטובר סימן את סופה של השנה הקלטית העתיקה, ובלילה היו מציבים נרות בתוך כרוב מרוקן, סלק או לפת. אותם היו מניחים על אדן החלון או המרפסת כדי לקבל בברכה רוחות של אבות קדמונים וכדי למנוע כניסת רוחות רעות ונשמה חסרת מנוחה הקרויה ג'ק הקמצן, ומכאן השם "ג'ק הפנס" ("Jack O’ Lantern").
- העיירה קין בניו המפשייר מחזיקה את השיא העולמי להדלקת מירב הדלועים במקום אחד.
- 90% מהדלועים בארצות הברית משמשות ל-"Jack O’ Lantern".
- במושבה ניו הייבן בקונטיקט, דלועים חתוכות שימשו כעזר לתספורות כדי שתצאנה עגולות ואחידות. בגלל הנוהג הזה, המתיישבים האנגלים כונו "ראשי דלעת".
- אילינוי מפיקה את מספר הדלועים הרב ביותר בארצות הברית.
- דלעת באנגלית היא Pumpkin. מילה זו משמשת באופן שכיח ככינוי חיבה לאנשים.
[עריכה] שמן גרעיני דלעת
תוצר אופייני של דלועים באוסטריה הוא שמן גרעיני דלעת.
