דמגוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דמגוגיה היא שיטה לשכנוע והשגת כוח פוליטי המתבססת על פנייה לדעות קדומות, פחדים, אמונות תפלות וציפיות הציבור הרחב - לרוב באמצעות שימוש ברטוריקה ותעמולה מתלהמות ורגשניות, ולעתים קרובות תוך שימוש במוטיבים לאומיים או פופוליסטיים.

המחקר בתחום עמדות ושכנוע בפסיכולוגיה החברתית מראה כי טיעונים דמגוגיים, במקרים רבים, הינם יעילים לא פחות מטיעונים בדרכי הגיון; זאת משום שבטווח הארוך האדם אינו זוכר מי העביר המסר, את מידת אמינותו, או את טיעוניו, אלא את המסר בלבד, ולעיתים אף את העובדה כי היו שלל טיעונים שתמכו בו (גם אם הללו היו שטחיים).

[עריכה] שיטות בדמגוגיה

[עריכה] שיטות שאינן מפירות כללים לוגיים

דמגוגיה מספרית - ערבוב של נתונים מספריים שאינם ניתנים להשוואה. לדוגמה, "הממשלה שלנו הגדילה את תקציב הרווחה ב-500 מיליון שקל, ואילו הממשלה הקודמת הגדילה אותה רק ב-0.5 אחוז".
סמכות מופרכת - שימוש במוניטין ובסמכות כללית של אדם, לגבי תחום אחר, או לגבי שאלה שאינו בקיא בה. דוגמה: "הפרופסור קרא את הספר שלי ואהב אותו מאוד". העובדה שזה פרופסור לכימיה שקרא ספר באנתרופולוגיה, אינה מוזכרת.

[עריכה] שיטות שמפירות כללים לוגיים

טיעון בינארי - הנחה סמויה שיש רק שתי דעות אפשריות בנושא. לדוגמה, "מר כהן אינו בעדנו, אי לכך הוא נגדנו". הטענה מתעלמת מהאפשרות שמר כהן תופס עמדה נייטרלית. שימוש מקובל בשיטה זו נעשה בסקרים, שבהן יש מספר מצומצם של תשובות, שלא מאפשרות להשיב באמת באופן שמשקף את כל הדעות הקיימות.
אנלוגיה שיקרית - שימוש בדמיון כלשהו בין שני עניינים, כדי ליצור ביניהן הקבלה מלאה, תוך התעלמות מהבדלים מהותיים. בהקשר זה מרבים להשתמש בזכרה של השואה. למשל, "אין הבדל בין היטלר לבין...", "זה כמו הנאצים!" וכיוצא בהם.
עיוות הטענות של הצד שכנגד - הפיכת המתנגד לחוכא ואיטלולא, באמצעות עיוות טענותיו והצגתן באור מגוחך. "ישב לו עורך ספר בראשית, ופתאום הרוח העיפה לו את הדפים, והמזכירה המבולבלת סידרה אותם באופן מבולבל וכל הספר התבלבל".

[עריכה] נימוקים שאינם רלוונטיים לדיון

השיטות האלה לא תמיד נחשבות לדמגוגיה, אך יש להן קשר הדוק לה.

מתקפה אמוציונלית - נסיון להעביר את הדיון למישור רגשי. לדוגמה: "כולם תמיד נגדי!", "לא יכולה להיות פעם אחת שאני צודק?", "אתה טיפש!", "דבריך הם דמגוגיה".
שאלה רטורית לא הוגנת - שימוש בשאלה רטורית שהתשובה עליה איננה יכולה להיות חיובית, אבל מעמידה את המתנגד באור שלילי, כמו "אני לוזר?" או "מי בעד חיסול הטרור שירים את ידו?" כאילו שיש מישהו שאינו בעד חיסול הטרור.
שימוש בפופוליזם - שימוש בהסכמה רחבה של אנשים או ציבור שלם, בכדי לטעון שהטיעון הוא אמיתי ותקף. "מיליארד אנשים לא יכולים לטעות!"
עובדות בלתי קשורות - הצגת עובדות שלכאורה תומכות בטענה מסוימת, אך למעשה אין להן כל קשר לדיון. דוגמה: "השמפו שלנו מועשר בויטמין B₁₂!". הדבר מעיד לכאורה על טיב המוצר, אך למעשה הגוף מסוגל לספוג את הויטמין הנ"ל רק במערכת העיכול, ואין כל סיבה ממשית למרוח אותו על השיער.