האוניברסיטה העברית בירושלים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האוניברסיטה העברית בירושלים | |
סמל האוניברסיטה | |
תאריך ההקמה: | 1918 (הנחת אבן פינה) 1925 (פתיחת קמפוס הר הצופים) |
סוג: | אוניברסיטה ציבורית |
נשיא האוניברסיטה: | מנחם מגידור |
סגל: | 1,200 |
סטודנטים לתואר ראשון: | 12,000 |
סטודנטים לתארים מתקדמים: | 10,000 |
מיקום: | ירושלים ורחובות |
אתר אינטרנט: | www.huji.ac.il |
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות האוניברסיטה
הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון הציוני, והצעה לעשות זאת עלתה כבר בשנת 1884 בוועידת קטוביץ. בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל בשנת 1897 התקיים דיון ברעיון הקמת האוניברסיטה. בשנת 1918 הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה העברית, ושבע שנים לאחר מכן, ב-1 באפריל 1925, נחנך קמפוס האוניברסיטה בהר הצופים במעמד הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד. הוראה התחילה בשנת 1928. לאורך כל תקופת המנדט התקיימו לימודים לתואר שני ושלישי בלבד.
הנשיא הראשון של האוניברסיטה היה ד"ר יהודה לייב מאגנס והשני זליג ברודצקי. בראש הדירקטוריון הראשון עמד חיים ויצמן והשתתפו בו גדולי הדור, ובהם אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ומרטין בובר.
הקמת מדינת ישראל מסמלת תפנית בתולדות האוניברסיטה. בתום מלחמת העצמאות אמנם נותר קמפוס הר הצופים בשליטת ישראל, אך ללא רצף טריטוריאלי עם חלקה הישראלי של ירושלים. האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר - כך, חלק מן הפקולטות ובית הספרים הלאומי מצאו את עצמם בבניין טרה-סנטה, המעבדות נדדו לשכונת ממילא, המחלקה למתמטיקה השתכנה במבנה של מלון המלך דוד, המחלקה לסטטיסטיקה - בבניין רטיסבון ואילו בתי-הספר לרפואה ולרפואת-שיניים התמקמו במגרש הרוסים. ב-1953 הוחל בהקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם. עם הקמתו, שוכנו בו מרבית הפקולטות של האוניברסיטה. בית הספר לרפואה של האוניברסיטה, עם זאת, עבר ב-1964 לקמפוס בית החולים הדסה עין כרם, וקמפוס הפקולטה לחקלאות שוכן ברחובות. לאחר הקמת המדינה נפתחו תכניות לימוד חדשות רבות, והוחל במתן תארים לתלמידי תואר ראשון. האוניברסיטה העברית שימשה מודל לאוניברסיטאות החדשות שקמו בישראל בשנות החמישים והשישים.
עם איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים הוחל בשיחזור והרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
האוניברסיטה העברית קיבלה בירושה מאלברט איינשטיין את כל כתבי היד שלו והקימה את "ארכיון איינשטיין" שמכיל את הכתבים. כמו כן העביר איינשטיין את זכויות היוצרים על כל כתביו לרשות האוניברסיטה.
בשנת 2003 למדו באוניברסיטה העברית 22,600 סטודנטים, ועד לשנה זו העניקה האוניברסיטה כ-90,000 תארים אקדמיים.
האוניברסיטה העברית היא בעלת מוניטין בינלאומי. באוגוסט 2006, למשל, דורגה בשבועון ניוזוויק במקום ה-82 בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם [1].
[עריכה] קמפוס גבעת רם
קרית האוניברסיטה העברית גבעת רם או קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית נבנה בגבעת רם בירושלים החל משנת 1953. מאחר ובתום מלחמת העצמאות נותר קמפוס הר הצופים בשליטת ישראל, אך ללא רצף טריטוריאלי עם חלקה הישראלי של העיר, והאוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר, הוחלט על בניית קמפוס מרכזי בגבעת רם.
עם איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים החלה המגמה להחזיר את הפעילות לקמפוס הר הצופים. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובגבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. בשנת 2005 שונה שמו הרשמי של הקמפוס ל"קמפוס אדמונד י' ספרא, גבעת רם", על שמו של הנדבן אדמונד ספרא.
[עריכה] תכנון הקמפוס ובנייתו
קמפוס האוניברסיטה נבנה על פי עקרונות קריית הממשלה הסמוכה - סגנון "עיר הגנים" האנגלית המורכב ממבנים פזורים בשטח ירוק, שאת כולו מקיף כביש טבעתי. סגנון זה היה אופייני לאוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 ברחבי העולם. את הקמפוס תכננו האדריכלים ריכרד קאופמן, היינץ ראו ויוסף קלארווין. הקמת המבנים הושלמה עד שנת 1967 - מועד שבו הוחלט על העברת חלק מהפקולטות לקמפוס הר הצופים.
מבני הקמפוס בנויים בסגנון המודרני המקובל באותה תקופה - מבנים קופסתיים שבחזיתם חלונות גדולים המוצלים בעזרת תריסי בטון (המכונים "בריס סוליי" - "Brise Soleil").
[עריכה] מבנים בעלי חשיבות
- בית בלגיה
- בית הכנסת גבעת רם
- בניין האקדמיה למוזיקה גבעת רם
- בניין המנהלה של האוניברסיטה העברית
- המכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית
- הספרייה הלאומית
- מרכז הספורט גבעת רם
[עריכה] פקולטות האוניברסיטה ובתי הספר
- הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע
- הפקולטה למדעי הרוח
- הפקולטה למדעי החברה
- הפקולטה למשפטים והמכון לקרימינולוגיה
- הפקולטה לרפואה
- הפקולטה לרפואת שיניים
- הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה
- בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב
- בית הספר לעבודה סוציאלית
- בית הספר לבריאות הציבור
- בית הספר לרוקחות
- בית הספר לחינוך
- בית הספר לוטרינריה
- בית הספר למדיניות ציבורית
- בית הספר לתלמידי חו"ל
[עריכה] תכניות לימודים יחודיות לתואר ראשון
באוניברסיטה מספר תכניות לימודים כלליות לסטונדטים מצטיינים לתואר ראשון. ביניהן ניתן לציין בין השאר את אמירים (רוח), תוכנית לסטונדטים מצטיינים במדעי הרוח; אמירים (טבע), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הטבע; ותוכנית "רביבים" לסטודנטים מצטיינים ללימודי יהדות המתעתדים ללמד יהדות בבתי ספר ממלכתיים. תוכנית מצטיינים נוספת הינה תוכנית "עתידים: צוערים למנהל הציבורי-רוחות של שינוי". תוכנית זו מטפחת עתודת מנהיגות צעירה המעונינת לתרום לשיפור פני החברה באמצעות הצטרפות בוגריה לעמדות מפתח בשירות הציבורי. בנוסף קיימות תוכניות פקולטאיות וחוגיות נוספות בתחומי המשפטים, הביולוגיה וההיסטוריה. כל הסטונדטים בתכניות המצטיינים הכלליות של האוניברסיטה זכאים למלגת שכר לימוד מלאה ולמלגות נוספות.
[עריכה] חוקרים ובוגרים נודעים
חוקרי האוניברסיטה העברית ובוגריה ניצבים בקדמת המדע הבינלאומי. דוגמאות אחדות:
- בראש המחלקה למתמטיקה עמד המתמטיקאי הנודע אברהם הלוי פרנקל שהיה שותף לפיתוח מערכת האקסיומות ZF צרמלו-פרנקל.
- בתחום הפיזיקה ידוע פרופ' יואל רקח.
- מיכאל רבין הוא חתן פרס טיורינג, הפרס החשוב ביותר בתחום מדעי המחשב.
- דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, נמנה במשך 18 שנה עם סגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ואת המחקרים שזיכו אותו בפרס עשה עם עמוס טברסקי מהאוניברסיטה העברית.
- דייוויד גרוס היה סטודנט לפיזיקה באוניברסיטה העברית. הוא סיים בה תואר ראשון ותואר שני. בשנת 2004 הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה על מחקרו בקשר לחופש אסימפטוטי של הכוח הגרעיני החזק.
- אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, חתני פרס נובל לכימיה לשנת 2004, קיבלו את תואר הדוקטור לרפואה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
- ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005 הוא חבר סגל האוניברסיטה.
- אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון מאז שנת 1995, רכש את כל תאריו במשפטים באוניברסיטה העברית, היה פרופסור למשפטים בה וכיהן כדיקן הפקולטה למשפטים. למעשה, נכון לינואר 2006, 12 מתוך 14 שופטי העליון המכהנים הם בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. בנוסף גם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ומבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס סיימו את לימודהם באותה פקולטה בירושלים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- מיכאל הד ושאול כ"ץ (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, שורשים והתחלות, הוצאת מאגנס, 1997.
- חגית לבסקי (עורכת),תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, התבססות וצמיחה, הוצאת מאגנס, 2005.
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
ספר לימוד בוויקיספר: מורה נבוכים לסטודנט בגבעת רם | ||
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבעת רם |
- אתר האוניברסיטה העברית
- טקס פתיחת האוניברסיטה
- אישים בתקופת היישוב
- תמונות מימי ראשיתה של האוניברסיטה
- ארכיון שפילברג: קובצי וידאו בתולדות האוניברסיטה
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל - האוניברסיטה העברית בירושלים - מכון ויצמן למדע - אוניברסיטת בר אילן אוניברסיטת תל אביב - אוניברסיטת חיפה - אוניברסיטת בן גוריון בנגב - האוניברסיטה הפתוחה |
|