המבט (סרט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המבט (באנגלית: "Don't look now"), מותחן בריטי-איטלקי בעל מוטיבים על-טבעיים, המבוסס על סיפור קצר מאת דפנה דה-מורייה. יצא לאקרנים ב -1973, בבימויו של ניקולס רוג.
[עריכה] העלילה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
העלילה מספרת על זוג בריטי, לורה (ג'ולי כריסטי) וג'ון באקסטר (דונאלד סאת'רלנד), המתקשים להתמודד עם מותה הטרגי של בתם הקטנה. חיפוש אחר שינוי אווירה מביא אותם לוונציה, במסגרת פרויקט שחזור כנסיות בו מעורב ג'ון.
בוונציה, המוצגת קודרת ואפלולית במיוחד, מתיידדת לורה עם שתי אחיות קשישות הטוענות כי הן "מתקשרות" עם בתם המתה וכי גם לג'ון אותה יכולת תיקשור – "המבט". לורה נמשכת אל חברתן, נאחזת בשביב תקווה לסוג של קשר עם בתה, בעוד ג'ון מסתייג מהן, חושד שהן צמד נוכלות, אך הוא עצמו מדמה לראות את דמותה של בתו המתה חומקת ממנו בין סמטאות העיר.
כעלילת מישנה זניחה כביכול, מוזכרים מעשי רצח המעידים על רוצח מטורף הפועל בעיר ומצליח לחמוק מהמשטרה.
השילוב בין היגון הכבד, תחושות האשם, החרדה מחד והכמיהה מאידך לאפשרות הקשר העל-טבעי המרומז, גורם בסופו של דבר לטשטוש בין הדמיון למציאות המסוכנת, ומביא את בני הזוג לסחרחרת אירועים בלתי נשלטת עד לשיא הדרמטי בסוף הסרט.
[עריכה] העריכה
הסרט ידוע בשל עריכתו הלא שגרתית של רוג: סצינות קטועות ומעברים אסוציאטיביים ביניהן, חוסר בהירות בין מחשבה, דמיון והתרחשות אמיתית, קפיצות בזמן ומקום, מוטיבים חוזרים - הבלחי אור על מים, זכוכית נשברת, צבע אדום בוהק – ועמימות מתמשכת לכל אורכו: תחושת העל-טבעי קיימת בסרט במרומז בלבד וגם לאחר סופו נשאר הנסתר רב על הגלוי ושאלות נותרות בלתי פתורות.
מפורסמת במיוחד סצינת האהבה בין סאת'רלנד וכריסטי, המוגדרת על ידי רבים בתעשיית הקולנוע כאחת הסצינות האירוטיות שנעשו. גם סצינה זו ערוכה באופן לא שגרתי – קטעי מעשה האהבה שזורים בקטעי שגרת ההתלבשות-לקראת-יציאה של הזוג לאחר מכן.
"המבט" מוגדר כמותחן בעל מוטיבים על-טבעיים. למעשה הוא דן ברגשות "ארציים" לחלוטין של אהבה, אשמה וכאב על אובדן.
