הרברט סמואל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרברט לואי סמואל (אליעזר בן מנחם) (1870 - 1963), מדינאי ודיפלומט בריטי יהודי, שימש כנציב העליון הראשון בזמן המנדט הבריטי על ארץ ישראל הוא נקרא גם "הנציב הראשון ליהודה".
[עריכה] פעילות פוליטית
סמואל היה חבר בפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, ומונה כשר בממשלה בשנת 1910 על ידי ראש הממשלה הרברט הנרי אסקווית'. בתחילה שימש כממונה על שירותי הדואר, ולאחר מכן כשר הפנים. הוא גם היה הקנצלר של דוכסות לנקסטר (דוכסות הנחשבת נחלה של מלך אנגליה). סמואל היה היהודי הראשון (שאינו מומר כבנימין דיזראלי) ששימש כשר בממשלת בריטניה. בתפקיד שר הפנים קידם את רעיון יצירת פרוטקטורט בריטי על ארץ ישראל, רעיונות שמצאו לאחר מכן את ביטוים במדיניות בריטניה בסמוך לסיום מלחמת העולם הראשונה, והשפיעו על הצהרת בלפור.
כאשר המפלגה הליברלית התפרקה לסיעת אסקווית' וסיעת לויד ג'ורג', סמואל תמך באסקווית' ועזב את הממשלה כאשר לויד ג'ורג' מונה לראש ממשלה.
לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי בריטניה בשנת 1917, איבד סמואל את מקומו בפרלמנט בבחירות של שנת 1918, וכפוליטיקאי בכיר לשעבר היה מועמד לתפקיד דיפלומטי. הוא מונה למשרת הנציב העליון בשנת 1920, לאחר תחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
[עריכה] הנציב העליון בא"י
בבואו לארץ נתקבל הרברט סמואל, כנציב עליון יהודי בהתלהבות על ידי היישוב וניתן לו הכינוי "הראשון ליהודה". עד מהרה הפכה ההתלהבות לאכזבה. כנציב עליון סמואל שאף להראות כנייטרלי וניסה לאזן את יחס השלטון כלפי הציונים והערבים, ולקבל את אמון האוכלוסייה הערבית. בין היתר קיבל את התפקיד שהיה שמור לסולטן התורכי של מינוי המופתי של ירושלים, וכך אירע שיהודי קיבל סמכות למנות לתפקיד מוסלמי רם מעלה. סמואל מינה את חאג' אמין אל חוסייני, מינוי שהיה כקוץ בבשרו של הממשל הבריטי במשך כל ימי המנדט.
בשנת 1921 פרצו מאורעות תרפ"א בהם רצחו ערבים עשרות יהודים ביפו ובסביבתה וביניהם הסופר יוסף חיים ברנר. על מנת להשקיט את הרוחות הורה סמואל על הפסקה זמנית בעליה. בעקבות המאורעות הוקמה ועדת חקירה שנקראה ועדת הייקראפט ובעקבותיה הוציא משרד המושבות את הספר הלבן הראשון של צ'רצ'יל. "ספר לבן" היה כינוי לנייר עמדה רשמי של הממשלה הבריטית. בספר לבן זה, הראשון מבין שלושה, נקרע עבר הירדן משטח "ארץ ישראל" המנדטורית, והועבר לניהול נפרד (אם כי המנדט הבריטי הוסר לחלוטין משטח זה רק בשנת 1946). כן הוחלו הגבלות על העלייה.
בין פעולותיו החשובות של סמואל היו הכרזה על ירושלים כבירת "ארץ ישראל" המנדטורית, וקביעת משכנו של הנציב בירושלים. בימי מושלו, משכן השלטון הבריטי היה במתחם אוגוסטה ויקטוריה בפסגת הר הצופים (רק בשנות ה-30 נבנה "ארמון הנציב"). כן פעל סמואל רבות לפיתוח הארץ (מיזם סלילת הכבישים שצמצם את בעיית התעסוקה של אנשי העלייה השלישית) ולרווחת תושביה, היהודים והערבים.
בעקבות כהונתו של סמואל, וכהונתו של לורד פלומר לאחריה, שהיתה, מבחינות רבות, המשך ישיר למדיניותו של סמואל, חל בארץ שקט יחסי עד למאורעות תרפ"ט שחלו כארבע שנים לאחר שסיים סמואל את תפקידו, בשנת 1925.
[עריכה] חזרה בבריטניה
עם שובו לבריטניה, בשנת 1925 מונה על ידי ראש הממשלה סטנלי בולדווין לבדיקת הבעיות בקרב אוכלוסיית הכורים. ועדת סמואל פירסמה את מסקנותיה במרץ 1926, והמליצה על ראורגניזציה במכרות, אך דחתה את הרעיון של הלאמתם. כן המליצה על ביטול הסובסידיות בענף והפחתת שכר הכורים. המלצות הועדה היו אחד הגורמים לשביתה הגדולה בשנת 1926.
סמואל שב לפרלמנט בעקבות הבחירות בשנת 1929. שנתיים לאחר מכן הפך למנהיג המפלגה הליברלית, אחרי לויד ג'ורג', והיהודי הראשון שהנהיג מפלגה גדולה באנגליה. כיהן כשר הפנים בממשלות רמזי מקדונלד. הוא פרש עם מפלגתו מן הממשלה בשנת 1932 ואיבד את מושבו בפרלמנט בשנת 1935. בשנת 1937 קיבל תואר ויקונט, שהוא תואר אצולה, אותו הוריש לבנו אדווין סמואל, ואח"כ לנכדו, פרופ' דוד הרברט סמואל מהרצליה (נולד 1922). עם קבלת תואר האצולה נכנס סמואל לבית הלורדים. ה"ויקונט סמואל מהר הכרמל" שימש כמנהיג המפלגה הליברלית בבית הלורדים בשנים 1944 - 1955.
גם לאחר עזיבתו את ארץ ישראל הוסיף להיות מעורב בענייני התנועה הציונית, והביע התנגדות למדיניות הספר הלבן השלישי של 1939, שכללה איסור על העלייה ועל מכירת אדמות ליהודים.
סמואל נפטר בשנת 1963. חלק מצאצאיו גרים עד היום במדינת ישראל. בערים רבות ישנם רחובות הקרויים על שמו.
| נציבים עליונים במנדט הבריטי |
|
הרברט לואיס סמואל | הרברט אונסלו פלומר | ג'ון צ'נסלור | ארתור גרנפל ווקופ | הרולד מקמייקל | ג'ון ורקר, הוויקאונט השישי מגורט | אלן גורדון קנינגהם |
