יד לילד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באתר זיכרון במוזיאון יד ושם; לערך העוסק במוזיאון "יד לילד" בקיבוץ לוחמי הגטאות, ראו בערך בית לוחמי הגטאות.
יד לילד הינו אתר זיכרון המצוי במוזיאון יד ושם בהר הזיכרון שבירושלים, המנציח את זכרם של הילדים היהודיים שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם בשואה.
[עריכה] הקמת האתר
אתר "יד לילד" הוקם בשנת 1987, לאחר שינוי שחל בתפיסת ההנצחה של מוסד יד ושם. עד לשנות ה-80 התמקד המוסד בהנצחת זכר הגבורה וההתנגדות לנאצים, והמעיט בהנצחת האנשים שהושמדו.
האתר בא להנציח את כל הילדים היהודים שנספו בשואה ככלל, אך כיוון שהוא הוקם במימון אידית ואברהם שפיגל, אשר בנם עוזיאל נספה במחנה ההשמדה אושוויץ. הוא אף מנציח את עוזיאל עצמו - תמונתו ושמו חקוקים בכניסה.
[עריכה] תיאור האתר
הכניסה לאתר הינה שביל היורד לתוך גבעה. על ראש הגבעה מצויים עמודים לבנים שבורים, אשר בשל שבירתם מגיעים לגבהים שונים. עמודים אלה מסמלים את שבירת חייהם של הילדים וצבעם הלבן מסמל את טוהר הילדים.
משני צידי שביל הכניסה יוצאים מהקירות חוטי ברזל היוצרים הרגשה של מבנה שניזוק במלחמה. שביל היורד לתוך הגבעה בין קירות אבן מזכיר ירידה לקבר עתיק או לבונקר. שביל זה נועד לסמל את הירידה אל השאול או את ההליכה לתאי הגזים.
הכניסה לאתר מונעת כניסת אור מבחוץ, בשל הפניות החדות והקירות השחורים. המבקרים נכנסים לאולם המרכזי של האתר ובו חמש נרות זיכרון (נרות נשמה) מוכפלים על ידי מראות רבות המצויות בקירות האולם, והמבקר מרגיש שהוא הולך בין כוכבים - כל כוכב מסמל ילד. קריין וקריינית מקריאים את שמות הילדים שנספו ואת גיליהם ומקומות מוצאם.
האתר מנסה להראות מחד את ההמון הרב של ילדים שנספו, ומאידך לתת שם וגיל לניספים אינדווידואלים.
היציאה מן האתר מובילה למרפסת בה רואים את שכונות ירושלים - יציאה המסמלת את התקומה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996.
