לפרוסקופיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לפרוסקופיה היא שיטת ניתוח חדשנית המשמשת לניתוחי בטן, ממשפחת שיטות ניתוח - אנדוסקופיה , כמו כריתת כיס המרה או כריתת התוספתן. השיטה מבוססת על חדירה לבטנו של המנותח דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן, וביצוע הניתוח בפיקוח מצלמה המעבירה לצוות הרפואי תמונת טלוויזיה של מקום הניתוח.
[עריכה] ביצוע הניתוח
ראשית יש ליצור חלל עבודה בחלל הבטן. מחט חלולה מיוחדת מוחדרת דרך דופן הבטן. כאשר המחט חדלה להרגיש התנגדות, כיפת מתכת קפיצית מזנקת ומגנה על חוד המחט. כך נמנעת פגיעה באברים פנימיים. דרך המחט מוזרם גז דו תחמוצת הפחמן לחלל הבטן. הגז מנפח את הבטן ויוצר חלל עבודה.
אז, מוחדרות מחטים נוספות, עבות יותר, דרך דופן הבטן. מחטים אלו מהוות צינורות, אשר דרכם יועברו כל מכשירי הניתוח. מכשירים אלו הנם בעלי מבנה ארוך במיוחד, המותאם לניתוח. אחד המכשירים המוכנסים לבטן הוא כבל סיב אופטי שבקצהו המוחדר לאזור הניתוח עדשה ובקצהו השני מצלמה, אשר מעבירה את התמונה למסך טלוויזיה. דבר זה מאפשר למנתחים לראות את מקום הניתוח ולכוון את פעולותיהם. בניתוחים מסובכים ניתן להשתמש בשני מסכים אחד מול השני, כדי לאפשר למנתחים לעמוד משני צידי המנותח.
כריתת האבר מתבצעת תוך ריסוס תמיסת סליין בחלל הבטן, משום שהאבר הכרות נצרב באמצעות זרם גבוה המועבר דרכו.
במקרה של סיבוך ניתן לעבור מניתוח זה לשיטת הניתוח הרגילה, הכוללת חיתוך גדול בדופן הבטן.
[עריכה] לאחר הניתוח
הגז המוחדר לחלל הגוף מצטבר בנקודות תורפה - בחלק הגוף שהיה הגבוה ביותר במהלך ביצוע הניתוח, כגון כתף ימין בניתוחים המבוצעים בבטן הימנית, וכן באשכים. הגז משתחרר תוך 48 שעות מביצוע הניתוח, אך עד אז הוא עשוי להסב למנותח כאבים, בעיקר כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה (למשל ליד תנור), שאז לחץ הגז עולה.
