סמואל האנמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמואל האנמן (10 באפריל 1755 - 2 ביולי 1843), אבי ומייסד תורת ההומאופתיה אשר פורסמה בשנת 1796.
האנמן נולד בסקסוניה הגרמנית, באימפריה הרומית דאז. הוא סיים את לימודי הרפואה ונחשב לכימאי ולרוקח מבריק. הוא היה חבר בבונים החופשיים ושלט במספר רב של שפות, ביניהם לטינית ועברית.
בשלב מסוים בחייו מאס בדרך הרפואה המקובלת, שהתבססה באותם ימים על הקזות דם ומתן מסיבי של תרופות כימיות, ומיסד את ההומיאופתיה הקלאסית. דרך ריפוי זאת התבססה על מתן תרופות ורעלים מדוללים, אשר במינון גבוהה היו גורמים למחלה או תסמיניה. מתוך אמונה ב"זיכרון החומר", במטרה לעורר את כושר הריפוי הטבעי של הגוף. את עקרונות השיטה ניסח האנמן בספרו "האורגנון", אשר המהדורה השישית שלו, שיצאה לאחר מותו של האנמן בשנת 1843, ממשיכה להיות אבן היסוד של ההומיאופתיה הקלאסית עד ימינו.
האנמן התוודע לשיטות הפרוסיות של הסגר ובידוד כאשר עבד עבור הדוכס של אנהלט.
