סער 4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דגם ראשי	סער 4

דגמי משנה	תכלית; נדרן; נצ"ל
ארץ יצור מספנה	ישראל מספנות ישראל
חימוש
טילים	"תכלית": 6 טילי ים-ים "גבריאל"; משנת 1979 הוחלפו חלק מה"גבריאל" ב"הרפון". "נדרן":5 "גבריאל"; 4 "הרפון"
תותחים	"תכלית":2 תותחים 76 מ"מ; 2 תותחים 20 מ"מ; תותח 76 מ"מ הוחלף ב"וולקן" 20 מ"מ 6 קני "נדרן": תותח 76 מ"מ; תותח 40 מ"מ; 2 תותחים 20 מ"מ; תותח 40 מ"מ הוחלף ב"וולקן"
אחר	טילי כתף נ"ט; מקלעים; פצ"מ; נצ"ל: טורפדות.
גילוי ול"א	מכ"מ ניווט וחיפוש; מכ"מ בקרת אש; ציוד ל"א; נצ"ל: סונר נגרר
נתונים
דחי	415 טון; בעומס מלא 450 טון
אורך	58 מטר
רוחב	7.6 מטר
שוקע	2.5 מטר
נתונים טכניים
מנועים	4 מנועי דיזל, סה"כ 12,800 כוח סוס
הנעה	4 מדחפים
מהירות	34 קשר
טווח פעולה	1650 מיל ב-30 קשר; 4000 מיל ב- 17.5 קשר
צוות	45 איש; דגם נצ"ל 50 איש

סער 4 הוא שם כולל לשלושה דגמים של ספינת טילים (סטי"ל) של חיל הים הישראלי: סער 4 תכלית, סער 4 נדרן וסער 4 נצ"ל (נגד צוללות). הראשונות הוכנסו לשירות בשייטת ספינות הטילים בפברואר 1973 והאחרונות בשנת 1979. האחרונה בהם הוצאה מהשירות בשנת 2000. הספינות נבנו במספנות ישראל.

ספינות "סער 4" תוכננו בחיל הים ונבנו בישראל. השיפורים שהוכנסו ביחס לקודמותיהן, "סערי 3", היו במספר תחומים:

התאמה לתנאי ים קשים. (הם יועדו גם להפליג לזירת ים סוף מסביב לאפריקה וכן לשרת בזירה זו לאורך חופים לא ידידותיים).
הגדלה משמעותית של דחי הספינה (ביטוי למשקלה), על חשבון מהירותה (34 קשר לעומת 40 קשר ב"סער 3").
הגדלת טווח הפעולה.
תוספת תותחים.
תת סדרה של דגמי נצ"ל.

[עריכה] חימוש עיקרי

הספינה מצויידת במערכות נשק מתקדמות ביניהם:

טילי ים-ים "גבריאל" בתחילה בעלי טווח 20 ק"מ ששודרגו ב-1976 לבעלי טווח של 36 ק"מ.
ב-1977 נוספו טילי ים-ים "הרפון".
פצצות עומק נגד צוללות.
תותחים בקטרים של: 76 מ"מ (תותח 76 מ"מ OTO MELARA. יורה 85 פגזים לדקה), 40 מ"מ ו 20 מ"מ בהתאם לדגם הספינה.
ב -1982 הוחלפו תותחי 76 מ"מ בספינות תת-הסדרה "תכלית" ו 40 מ"מ בספינות תת-הסדרה "נדרן" לתותח אוטומטי נוקמני Phalanex G בקוטר 20 מ"מ, היורה בקצב אש של 3000 פגזים לדקה לטווח של 1500 מטרים.
אמצעי גילוי, ניווט ובקרת אש (מכ"מ); מערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א), אמצעי הטעייה נגד טילים ושבשים.
בדגם נצ"ל מותקנים צינורות טורפדו (צמ"ט) לשיגור טורפדות ומערכת סונאר נגררת (במקום תותח 76 מ"מ בירכתיים).

[עריכה] פעילות מבצעית בשירות החיל

הספינות הראשונות הצטרפו לחיל לפני מלחמת יום הכיפורים והאחרונות יצאו מהשירות בסוף המאה העשרים. בתקופה זו נטלו ספינות סער 4 חלק בכל המלחמות והמבצעים, השמדת ספינות אויב ותפיסת ספינות מחבלים. להלן ציוני דרך עיקריים:

במלחמת יום הכיפורים היו בסדר הכוחות (סד"כ) של הצי הישראלי רק שתי ספינות מדגם מתקדם זה: "אח"י (אונית חיל הים) רשף" ו"אח"י קשת""^[1]. הספינות השתתפו בקרב לטקיה (סוריה), קרב הסט"ילים הראשון בעולם. "אח"י רשף" ירתה את הטיל הקרבי הראשון בתולדות צה"ל, שפגע במטרתו, לעבר מקשת סורית ופגעה בה. "אח"י קשת" השתתפה בקרב פורט סעיד שב(מצריים), בקרב זה כל הטילים החטיאו. בקרב השני בחופי מצריים, קרב דמייט-בלטים, השתתפו שתי הספינות מדגם סער 4. שוב הייתה זו אחת מספינות סער 4, "אח"י" קשת" שירתה את הטיל הראשון בקרב ופגעה. בהמשך המלחמה השתתפו הספינות, עם שאר השייטת, בהפגזת מתקני חופים בסוריה ובמצריים.

סער 4 משגרת טיל "גבריאל"

לאחר המלחמה, באפריל 1974 לצורך תגבור הכוח הימי בזירת ים סוף (זי"ס), הוצבו הספינות "רשף" ו"קשת" בשארם א-שייח' ("מפרץ שלמה") שבסיני . הספינות הפליגו מסביב לאפריקה, דרך של 12,790 מייל (כ - 23,000 ק"מ), שנמשכה 35 יום.
מבצע שלום הגליל ביוני 1982 - השתתפות באבטחת הנחיתה מצפון לצידון בלבנון וכן בהפגזת מטרות חוף.

[עריכה] הוצאה מהשירות

הספינה הראשונה שהוצאה מהשירות הייתה "אח"י רומח שנמכרה לצ'ילה בשנת 1979. "אח"י כידון" הוטבעה בשנת 1997 ליד חוף שבי ציון כדי שתשמש אתר צלילה וזכרון ללוחמי שייטת 13 שנפלו בלבנון. ספינות נוספות נמכרו לציי צ'ילה וסרילנקה, האחרונות "מולדת" וקוממיות" בשנת 2000.

שתי ספינות מדגם נצ"ל עדיין בשירות ב2006.

בדצמבר 1976 ייצאה ישראל שני סטי"לים סער 4 לדרום אפריקה שזכו לשמות SAS SHAKA ו- SAS SCORPION . הצוותים הדרום-אפריקניים התאמנו בחיפה והפליגו אח"כ לדרא"פ דרך גיברלטר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת

משה אימבר (תחקיר, כתיבה ועריכה), שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים, ההוצאה לאור של משרד הבטחון - אריק נצר, התשס"ה - 2005.
אברהם רבינוביץ, ספינות שרבורג, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2001 (תרגום מאנגלית: אריה מרמרי, עריכה: אפי מלצר).
יהודה שיף (עורך אחראי), אילן כפיר, יעקב ארז; עורכי הכרך: הירש גודמן, שלמה מן, צה"ל בחילו, אנציקלופדיה לצבא ובטחון, כרך חיל הים, רביבים הוצאה לאור, מהדורת ספרית מעריב, 1982.