פינקל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פינקל (Pinnacle) הוא כינוי לצריחים קטנים ומחודדים השכיחים מאוד באדריכלות הגותית. בנייה של פינקלס היא מקובלת מאוד כסיומת עליונה של קתדרלות גותיות רבות, בראש מגדל הפעמונים או צריחים גדולים במבנה, סביב שפת הגג של המבנה ובראשן של תמיכות דואות.
מקור המילה הוא במילה הלטינית "pinnaculum" שפירושה "נוצה קטנה". למילה זו אין תרגום עברי רשמי מלבד "צריחון".
תפקידיו של אלמנט זה הם בעיקר שניים:
- עיצובי - הצריחונים נותנים למבנה מראה מחודד ועוצמתי. ריבוי צריחונים מוסיף למראה התחרה האופייני לסגנון הגותי וכן לשאיפה של המבנה להימתח לגובה.
- מבני - הצריחונים היו כבדים מאוד במכוון. הם היו עשויים ברובם מאבן ועם תוספות של עופרת שהיא כבדה במיוחד. מיקום הצריחונים הוא תמיד מעל לנקודות במבנה אשר פועלים עליהם כוחות אופקיים כגון דפנות של קמרונות או של תמיכות דואות. על ידי הוספת מאמץ לחיצה משמעותי הפונה כלפי מטה, משתנה כיוון וקטור המאמץ הכללי הפועל על התמיכה לזווית קרובה יותר לניצב לקרקע.
צריחונים בקתדרלת "Sint-Petrus-en-Pauluskerk" שבבלגיה |