פר גינט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פֶּר גִּינְט (נורבגית - Peer Gynt) - מחזה ויצירה מוזיקלית המבוססים על אגדה.
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
פר גינט מספרת על בחור נורבגי בן 20 בשם פר גינט, אשר מתמודד עם סדרת אירועים והרפתקאות נועזות. המחזה שכתב הנריק איבסן, הולחן על ידי אדוורד גריג, בין השנים 1874- 1875 (בתקופה הרומנטית). גריג ראה את המחזה, התלהב מאוד, והחליט לחבר מוזיקה למחזה. זה מה שהופך את הסוויטה הזו לתוכניתית.
תוכן עניינים |
[עריכה] פרקי היצירה
[עריכה] פרק מס' 1 - בוקר [1]
פר גינט הנער נמצא בנמל ומתבונן בים בזמן שהוא ממתין לאוניה שתגיע, ותיקח אותו למסע. המוזיקה מתארת את גלי הים הקטנים והגדולים, המתנפצים על הסלעים במזח. המלחין משתמש בעוצמה בכדי לתאר את הגלים (גלים קטנים-עוצמה נמוכה, גלים גדולים-עוצמה גבוהה). כל הפרקים במחזה הם קצרים וברורים במבנה שלהם. המוזיקה קיבלה את השראתה מהנוף הנורבגי שמורכב מפיורדים, הרים, איילות ושלגים והנוף האנושי - תושבי הכפר הפשוטים והעניים.
[עריכה] פרק מס' 2 - מות אזה
הפרק מתאר את מות אימו של פר גינט - אזה. לאחר ימים ארוכים של מסע, פר גינט מקבל בשורה המכריזה כי אימו - אזה, חולה במחלה קשה, והיא גוססת. פר גינט ממהר, וחוזר הביתה, אך איננו מספיק לחזור בזמן, והוא מגיע להלוויה של אזה. הפרק מבוסס על משפט מוזיקלי שחוזר על עצמו מבחינה מלודית וקצבית. בחלק הראשון של הפרק המנגינה עולה אחרי כל שני משפטים יחד עם קרשנדו (עלייה בעוצמה), ולבסוף מגיעה לפורטיסימו (עוצמה גבוהה מאוד). בחלק השני של הפרק משתנה כיוון המנגינה, והיא מתחילה לרדת. המוזיקה מתחילה ברגיסטרים נמוכים, בנגינת צ'לו וקונטרבאס, ועולה באיטיות. לקטע אופי מלנכולי.
קיימים ניגודים בין הפרק הראשון לשני בסולם, בעוצמה, במבנה, במפעם, בגובה ובאופי. ריבוי ניגודים זה מאפיין את הסוויטה.
[עריכה] פרק מס' 3 - ריקוד אניטרה
הפרק השלישי מספר את ריקודה של אניטרה - בחורה מדהימה ביופיה אותה פגש פר גינט באחד ממסעותיו. המוסיקה קלילה יותר מהמוסיקה בפרק השני ומתארת את ריקודה המרהיב ביופיו של אניטרה.
[עריכה] פרק מס' 4 - בארמונו של מלך ההר
בקטע הזה משלב איבסן את המציאות והדמיון כאשר הוא משתמש בדמויות מתוך הפולקלור הנורבגי - הטרולים. הטרולים נאספים באולם השמחות בכדי לחגוג את חתונתה של הנסיכה (בתו של מלך ההר). פר גינט מסתתר מאחורי הסלעים ומביט בשמחה הגדולה בארמון. המוסיקה מתחילה ברגיסטר נמוך, שקט ואיטי מאוד. ככל שהשמחה גדלה, כך גם המוסיקה הולכת והופכת יותר שמחה, ויותר סוערת. התפתחות המוזיקה מתבטאת בעלייה במנעד, בעוצמת הנגינה ובמהירות. בהתחלה אופי הקטע כבד, אך הוא נהיה קליל יותר לקראת הסוף. מבנה המוסיקה מורכב מאותו משפט מוסיקלי החוזר מבחינה מלודית בגבהים שונים.
[עריכה] שירתה של סולווג
פרק זה חובר בנפרד מהסוויטה, והוא מתאר את שירתה של סולווג - ארוסתו של פר גינט שחיכתה לו שנים רבות כשהיה במסע. כשפר גינט חזר ממסעו הוא התחתן עם סולווג. השיר של סולווג מבטא את געגועיה לארוסה ואת שמחתה בזמן חזרתו. פתיחת השיר מורכבת משני חלקים: חלק איטי המנוגן בכלי קשת, וחלק קצבי יותר שמנוגן בכלים בעלי רגיסטר נמוך יותר (בס). השיר עצמו מחולק גם-כן לשני חלקים: החלק האיטי, העצוב ומלא הגעגועים, מול החלק המז'ורי, השמח, והריקודי, המבטא את שמחתה של סולווג לקראת חזרתו של פר גינט מהמסע. המשקל מתחלף גם הוא: מארבעה רבעים לשלושה רבעים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עותק של המחזה "פר גינט" מתוך ויקיטקסט האנגלית
[עריכה] הערות שוליים
- ^ קטע מוסיקלי זה, "בוקר", הוא מהמפורסמים מתוך "פר גינט", ומהידועים שביצירותיו של גריג.
