קוליטיס כיבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוליטיס כיבית היא מחלה דלקתית כרונית של המעי הגס. המחלה קרויה בעברית דלקת כיבית של המעי הגס. היא מתאפיינת בכיבים שטחיים בדופן הפנימית של המעי הגס, העשויים להופיע באזורים ספציפיים של המעי מאזור הרקטום (מחלה הממוקמת בחלחולת-הרקטום בלבד קרויה פרוקטיטיס) ועד לתחילת המעי הגס באזור הצקום, או לאורך כל המעי הגס (פאן-קוליטיס).
הסברה העדכנית קובעת כי מדובר במחלה ממשפחת מחלות חיסון עצמי (אוטואימוניות). המחלה מתפרצת בדרך כלל בגיל צעיר, מגיל ילדות עד לשנות העשרים המאוחרות, אולם ישנו שיא נוסף של התפרצות סביב גיל 60.
התסמינים הם בדרך כלל שלשול דמי, כאבי בטן, ירידה בתיאבון, לעיתים אי שליטה ביציאות, וכן עשויות להופיע בחילות או הקאות, חום ואנמיה.
האבחון נעשה באמצעות בדיקת צואה, ובדיקת קולונוסקופיה, בה נלקחת דגימת רקמה (ביופסיה) לבדיקה במעבדה.
טרם נמצא גורם אחד למחלה, והסברה המקובלת היא שהמחלה היא מולטי-פקטוריאלית, דהייינו שגורמים רבים תורמים לפריצתה - נטייה גנטית, תזונה, זיהום סביבתי, ומצבי לחץ.
אין תרופה למחלה. הטיפול המקובל הוא סימפטומטי באמצעות נוגדי דלקת מסוג 5ASA (חומצה אמינו סאליצילית 5), וכן קורטיקו-סטרואידים לתקופות קצרות. כמו כן משמשות לטיפול תחזוקה ומניעה תרופות המסדירות את מערכת החיסון כגון אזטיופירין (אימורן, אזופי) ו6 מרקפטופורין (פורינטול). כמו כן אישר מינהל התרופות והמזון האמריקאי שימוש בתרופה הביולוגית האנטי דלקתית, אנטי TNF, המקובלת לשימוש במחלות ראומטיות ובמחלת קרוהן - גם בחולי קוליטיס. חולים מסוימים מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה (פלג'יל). במקרים מסוימים נעשה שימוש בתרופות נוספות כגון הפרין וציקלוספורין.
הטיפול הכירורגי בקוליטיס כיבית הוא ניתוח להסרת המעי הגס כולו, אשר לאחריו נשאר המטופל עם כיס פנימי הבנוי מרקמת המעי הדק וקרוי "פאוץ'", או עם סטומה - יציאה דרך קיר הבטן אל שקית חיצונית ישירות מקצה המעי הדק.
מנותחים שהושאר בגופם פאוץ' סובלים לעיתים מדלקת של הפאוץ' הקרויה פאוצ'יטיס, שהטיפול בה הוא באמצעות אנטיביוטיקה.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
