רודולף קרויצר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודולף קרויצר (Rodolphe Kreutzer, 16 בנובמבר 1766 - 6 בינואר 1831) היה כנר, מורה, מלחין ומנצח צרפתי.
קרויצר נולד בוורסאי. את שיעוריו הראשונים קיבל אצל אביו, שהיה מוזיקאי בקאפלה המלכותית. בהמשך למד אצל אנטון שטאמיץ ואצל ג'ובני בטיסטה ויוטי. הוא היה לאחד הוירטואוזים הראשונים במעלה של זמנו, והופיע כסולן עד שנת 1810. לודוויג ואן בטהובן, ששמע אותו מנגן בכינור בווינה, הקדיש לו את הסונאטה לכינור מס' 9 שלו, (סונאטת קרויצר, 1803). במשך תקופת מה היה כנר ראשי באופרה של פריז ומשנת 1817 ניצח עליה.
קרויצר היה פרופסור לכינור בקונסרבטואר של פריז מאז היווסדו בשנת 1795 עד 1826. הוא היה שותף ליצירת המתודה ללימודי כינור של הקונסרבטואר, יחד עם פייר רוד ופייר באיילו. השלושה נחשבים לשילוש המייסד של האסכולה הצרפתית לנגינה בכינור.
קרויצר מת בז'נבה.
יצירותיו כוללות תשעה-עשר קונצ'רטי לכינור וכארבעים אופרות. כיום, מכל מקום, הוא נודע בעיקר ביצירתו הפדגוגית "42 אטיודים" (42 études ou caprices, 1796), שעודם משמשים כתרגילי הוראה.
