שלגיה ושבעת הגמדים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלגיה (גרמנית: Schneewittchen, בכתבי יד עתיקים, Sneewittchen) היא אגדת עם גרמנית שלוקטה, שוכתבה ופורסמה על–ידי האחים גרים בשנת 1812. הסיפור הפך אחד הנודעים בסיפורי האגדה שליקטו האחים גרים וזכה לגרסאות שונות, כולל סרט בגרסה מאויירת שהופק על–ידי אולפני דיסני בשנת 1937.
תוכן עניינים |
[עריכה] סיפור שלגיה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
ביום חורפי אחד יושבת מלכה ליד החלון, ומבקשת כי יוולד לה תינוק שעורו יהיה לבן כשלג, שפתיו אדומות כדם ושיערו שחור כעץ שבמסגרת החלון. משאלתה מתגשמת, אך היא מתה בעת הלידה. שנה לאחר מכן נישא המלך לאישה יפה וגאוותנית, שלא הייתה יכולה לסבול שמישהו יעלה עליה ביופיו. לאותה אישה הייתה מראת-פלאים, בפניה הייתה ניצבת ושואלת: מראה, מראה, שעל הקיר, מי היפה בכל הארץ? והראי ענה:
- גבירתי המלכה, את היפה בכל הארץ.
המלכה הייתה מרוצה מכך, שכן ידעה כי הראי דובר אמת. השנים חלפו ושלגיה גדלה וכאשר הגיעה לגיל שבע הייתה יפה כיום בהיר. כאשר שאלה המלכה את המראה
- מראה, מראה שבפינה
- מי היפה בכל בהארץ?
ענתה המראה שאינה משקרת:
- גבירתי המלכה, את היפה ביותר כאן
- אך שלגיה יפה ממך פי אלף[2]
המלכה מצהיבה ומוריקה בקנאתה ומצווה על הצייד להרגה. שלגיה מתחננת בפני הצייד לתת לה לחיות ומבטיחה: אחיה ביער הפרא ולעולם לא אשוב לכאן. הצייד חס על חייה ומניח לה ללכת, אף היא הוא בטוח כי חיות הפרא יטרפוה. באותו רגע הוא מבחין בחזיר בר צעיר והוא דוקר אותו ומביא את ריאתו וכבדו למלכה, כהוכחה לכך שהרג את שלגיה. המלכה מבשלת את הריאה והכבד במלח ואוכלת אותם בחשבה שהיא אוכלת את ריאתה וכבדה של שלגיה.
שלגיה נמלטת אל היער ואחרי שהיא נודדת בו כל היום מגיעה לבית קטן ונכנסת לתוכו. היא אוכלת מן הצלחות על השולחן ונרדמת באחת המיטות. מאוחר יותר, מגיעים לבית בעליו, שבעה גמדים. תחילה הם כועסים, אך כשהם רואים עד כמה שלגיה יפה, הם סולחים לה. הם מציעים לתת לה מחסה, בתמורה לניקוי הבית, בישול וטיפול בכל צורכיהם, ושלגיה מסכימה. הגמדים מזהירים אותה: אמך החורגת תדע שאת כאן במהרה, אל תתני לאף אחד להיכנס.
כעבור זמן קצר שבה המלכה ושואלת את הראי מי היפה בכל הארץ, והוא משיב:
- גבירתי המלכה, את היפה ביותר כאן,
- אך שלגיה מעבר להרים
- אצל שבעת הגמדים
- עדיין יפה ממך פי אלף[3]
המלכה מבינה כי רומתה ובזעמה מתחפשת לרוכלת זקנה, עוברת את שבעת ההרים אל שבעת הגמדים, דופקת על הדלת ומציעה את מרכולתה. שלגיה נפתית לתת לה להכנס, והמלכה המחופשת מציעה לה שרוך, אותו היא מהדקת סביבה את השרוך כה מהר וכה חזק עד שנשימתה של שלגיה נעתקת והיא נופלת כמתה. כאשר הגמדים חוזרים, הם נבהלים לראות את שלגיה, אך במהרה הם מגלים את השרוך, חותכים אותו ושלגיה ניצלת.
המלכה לומדת על כך מן המראה, ובאמצעות ידיעותיה בכישוף מכינה מסרק מורעל. פעם נוספת היא מתחפשת לזקנה, מגיעה לביתם של הגמדים ונוקשת בדלת. שלגיה מסרבת להכניסה פנימה, בשל אזהרתם השנייה של הגמדים, אך הזקנה משכנעת אותה להציץ בסחורה ומפתית אותה לפתוח את הדלת. המלכה מסרקת את שערה וכשהמסרק המורעל עובר בשערה נופלת שלגיה בלי הכרה. המלכה משוכנעת כי חיסלה את מתחרתה, ומסתלקת מן המקום, אך הגמדים שבים במהרה, מגלים את המסרק ושלגיה שבה ומתעוררת.
המלכה לומדת מן המראה כי שלגיה ניצלה פעם נוספת ובזעמה היא קוראת: שלגיה חייבת למות, גם אם יעלה לי הדבר בחיי. היא מכינה תפוח מורעל, תאווה לעיניים, שכל מי שינגוס ממנו אפילו מעט ימות מייד. היא מתחפשת לאיכרה ושוב מגיעה לבית הגמדים. שלגיה מסרבת לפתוח לה את הדלת והאיכרה מציעה לה תפוח בחינם ומכיוון ששלגיה פוחדת מרעל, מציעה לאכול את חציו. אך התפוח הוכן בערמה כך שרק הפלח האדום שלו מורעל, והאיכרה נוגסת מן החלק הירוק, שאינו מורעל, בלא פגע. שלגיה נפתית שוב להאמין, נוגסת מן החצי המורעל ונופלת מתה ארצה.
המלכה שבה לארמון ושואלת את המראה שוב, והפעם זוכה לתשובה כבראשונה:
- גבירתי המלכה, את היפה בכל הארץ.
הגמדים שבים הביתה ומגלים את שלגיה מתה. הם מבכים את מותה, אך כשהם מבחינים כי לחייה עדיין יפות ואדומות הם מסרבים לקבור אותה ובמקום מכינים ארון מתים שקוף מזכוכית שיאפשר לראותה מכל הצדדים, משכיבים אותה בתוכו וכותבים באותיות זהב את שמה על הארון, ושהיא הייתה בת מלך.
שלגיה שוכבת בארון שנים ארוכות, כישנה, עד שיום אחד נקלע בן מלך ליער ומגיע לבית הגמדים כדי ללון בו. הוא מבחין בארון על הר ונשבה בקסמה של שלגיה. הגמדים אינם מוכנים לתת לו לקחתה בעבור כל הזהב שבעולם, אך הנסיך מבטיח להם לכבדה ולרוממה כאהוב עליו בחייו, והגמדים נעתרים.
הנסיך מורה למשרתיו לשאת את הארון, אך אחד מהם מועד על שיח ומן הזעזוע נפלטת חתיכת התפוח המורעל מגרונה של שלגיה. היא פוקחת את עיניה ומרימה את מכסה הארון וניעורה לתחייה.
שלגיה נישאת לנסיך ברוב פאר והדר, וגם האם החורגת המרשעת מוזמנת למסיבה. כשהיא שואלת את המראה, עטויה בבגדיה היפים, מי היפה בכל הארץ, הוא משיב לה:
- גבירתי המלכה, את היפה ביותר כאן,
- אך המלכה הצעירה יפה ממך פי אלף.
המלכה נתקפת בהלה וחרדה, ותחילה היא מבקשת שלא לבוא לחתונה, אך חוסר מנוחה משתלט עליה והיא חשה שהיא חייבת לראות את המלכה הצעירה. כשהיא מגיעה לחתונה, היא מזהה את שלגיה מייד וקופאת במקומה, כעונש על מעשיה מאלצים אותה לנעול סנדלי ברזל שהוכנו עבורה ולובנו באש, ולרקוד עד אשר שהיא נופלת ומתה.
[עריכה] נושאים מרכזיים בסיפור
בתחילת הסיפור, מוצגת מלכה האם הזקנה והטובה, הניצבת על ערש דווי (מסגרת החלון השחורה, החורף) ומבקשת לשוב ולחיות באמצעות הדור הבא, בתה שלגיה. כאשר היא מתה, היא מוחלפת במלכה הרעה, זו שאינה מוכנה לקבל את חלוף העתים, ההשתנות והזקנה, ומבקשת באמצעות רמייה וכישוף למנוע את הבלתי נמנע, להשחית את הטהור ולהשליט על מקומו עולם שבו מושלת הזקנה המושחתת.
הסיפור כולו שזור סביב השאלות החוזרות של המלכה את המראה, ומהלכו מונע על–ידיהם. המלכה שבה ושואלת את המראה אותה שאלה, ותגובותיה לתשובות הן המחוללות את ההתפתחויות העיקריות בסיפור. לצד נושא זה, קיימת תמת ההתבגרות של שלגיה. תחילה, היא שוהה במחיצת הגמדים, אך כאשר היא מבשילה מעולם הילדות שהם מייצגים, היא ננעלת בארון זכוכית, עד לרגע בו תהיה בשלה להימסר לידיו של בעלה לעתיד, הנסיך.
[עריכה] הערות
1. ^ מקור: Spieglein, Spieglein an der Wand, wer ist die Schönste im ganzen Land?
2. ^ מקור: Frau Königin, Ihr seid die Schönste hier, aber Sneewittchen ist tausendmal schöner als Ihr.
3. ^ מקור: Frau Königin, Ihr seid die Schönste hier, aber Sneewittchen über den Bergen bei den sieben Zwergen ist noch tausendmal schöner als Ihr.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלגיה |
