שפתניים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שפתניים | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוגים | |
| בארץ ישראל: אבובית |
|
| לרשימת הסוגים | |
| שם מדעי | |
 Lamiaceae |
|
השפתניים (Labiatae או Lamiaceae) הם משפחה בת כ-220 סוגים ו-5600 מינים בסדרת הצינוראים, רובם באזור הים תיכוני, באסיה המרכזית וגם במחוזות ההרריים של האזורים הטרופיים. בצמחיית ישראל כ-33 סוגים וכ-180 מינים של בני משפחת השפתניים.
אלו הם עשבים או בני שיח, לרוב ריחניים, שעליהם נגדיים או ערוכים בדורים. הפרחים הם לרוב אנדרוגניים בלתי נכונים, הגביע נכון או בלתי נכון, בעל 5 שיניים או אונות והכותרת לרוב דו-שפתנית מאוחת עלים. לגבעול יש חתך מרובע.
סוגים רבים במשפחה מכילים שמנים אתריים ריחניים, הגורמים להם להיות עשבי תיבול נפוצים, במיוחד במטבח הים תיכוני. קלות רבייתם מחתך גבעול או מזרעים עושים אותם לצמחי תרבות פופולריים לצרכים מסחריים ובגינות.
