אינסולינומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אִינְסוּלִינוֹמָה היא מחלה הנגרמת מגידול מתפקד של אוכלוסיית תאי בטא בלבלב. המחלה נפוצה בכלבים מבוגרים ובחמוסים ומפיעה בשני המינים בשכיחות דומה. המחלה נדירה מאוד בחתולים וקשה לאבחון בהם. עקרונות הטיפול זהים בכל בעלי החיים.

תאי הגידול במחלה זו מפרישים אינסולין ומביאים לעליית רמתו בדם. פעילות התאים היא אוטונומית, כלומר הם מפרישים אינסולין בתגובה לעליית גלוקוז בדם, אך גם כשרמת האינסולין בדם גבוהה הם אינם מגיבים להיזון החוזר השלילי ואינם חדלים להפרישו. בכלבים, גידול זה הוא כמעט תמיד ממאיר ועל פי רוב ימצאו גרורות בעת האבחון, בשל כך הפרוגנוזה היא גרועה. במידה שהטיפול מצליח ניתן להגיע לשרידות של חצי שנה עד שנתיים.

[עריכה] פתופיזיולוגיה ומופע קליני

בשל רמת האינסולין הגבוהה מופחתת רמת הגלוקוז בדם. גלוקוז חשוב מאוד לתפקוד המוח וזהו האיבר הראשון אשר מראה סימני נזק אשר מתבטאים בעייפות, בחולשה, בשגשון (אטקסיה), בשינויים התנהגותיים ולבסוף בעוויתות ובתרדמת. הגוף מנסה לפצות על ירידת הגלוקוז בדם על ידי הפרשת קטכולאמינים כגון אדרנלין. הפרשת האדרנלין אחראית לסימנים הקליניים הסימפטטיים הנצפים במחלה, כגון רעד, אי שקט ועצבנות, רעב מוגבר ובחמוסים נפוץ מאוד לראות ריור יתר.

בשל מנגוני הפיצוי בגוף ישנה הופעה סירוגית של הסימנים הקליניים. על פי רוב מופיעים הסימנים לאחר ירידה של רמת הגלוקוז בדם, זו יכולה לקרות מעלייה בצריכת הגלוקוז (מאמץ, התרגשות) או מירידה בספיגתו (צום). מאחר שהפרשת האינסולין מתאי הגידול איננה מבוקרת כהלכה היא נמשכת וגורמת לירידה נוספת ואף לצניחה ברמת הגלוקוז בדם. סימנים קליניים מופיעים כמה שעות לאחר אכילה, שכן בעת אכילה עולה רמת הקלוגוז בדם ואז יש הפרשה אדירה של אינסולין מהגידול המביא לסימנים של מיעוט הסוכר בדם (היפוגליקמיה).

[עריכה] אבחון

בדיקות דם: בבדיקות של ספירת דם וביוכימיה הממצא הבולט העיקרי הוא מיעוט הסוכר בדם. רמה נורמלית היא כ-90 מ"ג לד"ל ובמקרים של אינסולינומה תימצא רמה הנמוכה מ-60 מ"ג לד"ל. לרוב עורכים את המדידה לאחר צום של כמה שעות העוזר בהדגמת מיעוט הסוכר בדם בחולים.
הדמיה: צילום רנטגן ובדיקת אולטרה סאונד לא יעילים על פי רוב באבחון הגידול, שכן מדובר לרוב בגידול או בכמה גידולים קטנים שלא מזוהים בקלות באמצעי ההדמיה הנ"ל. עם זאת, במידה שיש גרורות מפושטות ניתן לעתים להבחין בהן ויש לכך חשיבות להמשך הטיפול. כיום ישנו שימוש גם בסינטיגרפיה שהוא כלי אבחוני טוב יותר, אך הוא אינו זמין ברוב המקומות.
מדידת אינסולין: מאחר שהממצא המשמעותי העיקרי באבחון הוא כאמור, מיעוט סוכר בדם, יש לשלול מחלות אחרות אשר יכולות להביא לממצא זה. במחלות אחרות תהא רמת האינסולין בדם נמוכה במקביל למיעוט הסוכר בדם. לפיכך, מציאה של של רמת אינסולין גבוהה היא אבחנה ודאית של הגידול, רמת נורמלית מחשידה לגידול ורמה נמוכה שוללת את קיומו.

[עריכה] טיפול

הטיפול במחלה מתקיים בכמה מישורים בהתאם לחומרת המחלה, גיל בעל החיים, מצבו הכללי וגם רצון הבעלים.

טיפול רפואי:הטיפול הרפואי מבוסס בעיקרו על האכלה תכופה במנות קטנות כדי לשמור על רמת סוכר מאוזנת בדם. במקרים קשים יותר ניתן להוסיף טיפול בסטרואידים ובמשתנים. במקרה של משבר מומלץ למרוח סוכר ענבים על החניכיים של החיה.
ניתוח:לפיום בטן חוקר יש במקרה זה חשיבות טיפולית ופרוגנוסטית. הטיפול מבוסס על הסרת כמה שיותר מהרקמה הסרטנית בלבלב וכן הסרת גרורות נראות לעין אם ישנן. במקרים שלא רואים את הגידול ניתן להסיר חצי מהלבלב. הסרת הלבלב כולו בגידול מפושט פוגעת מאוד בסיכויי החיה לשרוד. אחת הבעיות העיקריות עם הניתוח היא החזרתיות הרבה של המחלה בשל הישארות תאי גידול בלבלב, שכן הלבלב הינו איבר שקשה מאוד לנתח. מיעוט הסוכר בדם לאחר הניתוח הוא סימן להישארות תאי גידול ויש לו משמעות שלילית לגבי סיכויי השרידות של החיה.
כימותרפיה: הטיפול הכימותרפי שנוי במחלוקת שכן הוא מלווה בתופעות לוואי קשות ואינו יעיל בחלק ניכר מהמקרים.
המתת חסד: במידה שאין אפשרות לטפל בחיה החולה והיא סובלת מאוד מהסימנים הקליניים מומלץ לשקול המתת חסד.

[עריכה] לקריאה נוספת

Feldman EC, Nelson RW: Canine and Feline Endocrinology and Reproduction, 3rd ed. Philadelphia, WB Saunders, 1999.
Ettinger SJ, Feldman EC: Textbook of Veterinary Internal Medicine, 6th ed. Philadelphia, WB Saunders, 2005, p. 1560-1563.
Bonaqura JD : Kirk's Current Veterinary Therapy, 4th ed. Elsevier, 2004.
Charles AW, et al: Insulinoma in the Ferret: Clinical Findings and Treatment Comparison of 66 Cases. J Am Anim Hosp Assoc 34:471, 1998.