אלכסנדר בורודין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר פורפירייביץ' בורודין (רוסית: Алекса́ндр Порфи́рьевич Бороди́н) (12 בנובמבר 1833 - 27 בפברואר 1887) מלחין רוסי שהתפרנס ככימאי.
בורודין נולד בסנקט פטרבורג כבנו הממזר של נסיך גאורגי, לוקה גדבנישווילי שרשם אותו כבן של אחד מצמיתיו. הוא קיבל חינוך טוב כולל שיעורי פסנתר, אך התמחה בכימיה.הוא לא למד הלחנה עד שנת 1863, אז היה תלמיד של מילי באלאקירב (Милий Бала́кирев) בגיל 16 התקבל לאקדמיה הרפואית הכירורגית בסנקט פטרבורג וסיים את לימודיו בשנת 1856. לאחר מכן השתלם בורודין במדעי הטבע באוניברסיטת היידלברג, שם פגש פסנתרנית רוסית שסיירה בגרמניה. הוא התחתן עמה ב-1860 כאשר חזר לרוסיה. בשנת 1862 נתמנה לפרופסור לכימיה באקדמיה שבה למד. כמו כן היה אחד ממייסדיו ומוריו הראשונים של ביה"ס הרפואי הגבוה לנשים בסנקט פטרבורג.
בורודין היה אחד החברים בקבוצת החמישה שריכז סביבו באלאקירב, יחד עם מודסט מוסורגסקי, סזאר קואי וניקולאי רימסקי-קורסקוב.
בשנת 1869 ניצח באלאקירב על הסימפוניה הראשונה של בורודין, ובאותה שנה החל בורודין לכתוב את הסימפוניה השנייה שלו. סימפוניה חדשה זו הייתה לכישלון בהופעת הבכורה שלה, אך פרנץ ליסט ארגן הופעה שלה בגרמניה בשנת 1880, וכך זכה בורודין לתהילה מסוימת מחוץ לרוסיה.
עוד בשנת 1869, החל בורודין לעבוד על האופרה שלו, הנסיך איגור, אשר לה הוא כתב גם את הליברית. זוהי אופרה בעלת ארבע מערכות ומפורסמים בה במיוחד הקטעים המכונים "הריקודים הפולובציים", שבדרך כלל הוצגו כיצירות נפרדות, והביאו את האופרה שלו להיות המפורסמת מכל יצירותיו. האופרה הנסיך איגור לא הושלמה עד מותו של בורודין, בגלל איטיות ההלחנה, שנגרמה עקב עומס העבודה שלו ככימאי. לאחר מותו, ניקולאי רימסקי-קורסקוב ואלכסנדר גלזונוב השלימו את האופרה.
למרות שהוכר כמלחין ידוע, בורודין התפרנס ככימאי, וזכה בכבוד רב בתחום זה, במיוחד על עבודתו בתחום האלדהידים. בסופו של דבר הוא כינה את עצמו "מלחין יום ראשון". הוא לא היה מלחין פורה כמו בני זמנו, אבל הוא כתב שיר סימפוני פופולרי. הופיע יותר וחיבר מספר רב של שירים וקטעים לפסנתר. כמו כן הוא התחיל לעבוד על הסימפוניה השלישית שלו, אך היא לא הושלמה לפני מותו.
בורודין מת ב-27 בפברואר, 1887 ונקבר בבית הקברות טיקבון במנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרבורג.
| החמישה |
|---|
| מילי באלאקירב | צזאר קואי | מודסט מוסורגסקי | ניקולאי רימסקי-קורסקוב | אלכסנדר בורודין |
