אמברואז תומא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמברואז תומא (צרפתית: Ambroise Thomas; 5 באוגוסט 1811 - 12 בפברואר 1896), מלחין צרפתי.
תומא נולד בעיר מץ. הוריו היו מורים למוזיקה והכינו אותו מגיל צעיר להיות מוזיקאי. כבר בגיל 10 שלט בנגינה בכינור ובפסנתר. בשנת 1828 נתקבל לקונסרבטוריון בפריז. בשנת 1832 זכה בפרס הגדול של רומא על הקנטטה שלו "הרמן וקטי". פרס זה איפשר לו נסיעה ולימודים ברומא. בתקופה זו חיבר מספר יצירות קאמריות- שלישיית פסנתר, רביעיה וחמישיית כלי קשת.
בשובו לפריז החל לחבר אופרות. האופרה הראשונה שלו היתה la Double Echelle ב-1837. לאחר מכן חיבר עוד מספר אופרות שלא שרדו את מבחן הזמן פרט לפתיחה לאופרה "ריימונד" (1851).
בשנת 1856 נתמנה תומא לפרופסור בקונסבטוריון בפריז, ובשנת 1871 החליף את דניאל אובר כמנהל הקוסבטוריון, משרה שהחזיק עד סוף ימיו.
בשנת 1866 העלה את מיניון, האופרה המוצלחת ביותר שלו. עלילת האופרה היא לפי הרומן הידוע של גתה - וילהלם מייסטר. הצגת הבכורה היתה ב"אופרה קומיק" בפריז ב-17 בנובמבר 1866. האופרה הוצגה בכל רחבי אירופה, והיתה האופרה הצרפתית המוצלחת ביותר במחצית השניה של המאה ה-19. בעיקר ידועה הפתיחה לאופרה, האריה "התדע את הארץ שם פורח התפוז" מהמערכה הראשונה, והאריה - פולונז "אני טיטניה" מהמערכה השניה.
לאחר מכן חיבר ב-1868 את האופרה המלט שזכתה להצלחה, אם כי פחותה מהצלחתה של "מיניון". ב-1882 חיבר את האופרה האחרונה שלו "פרנצ'סקה די רימיני", שלא זכתה להצלחה.