בית לחם הגלילית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית לחם הגלילית - מושב עובדים בגליל ההתחתון, בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. עד קום המדינה התקימה במקום מושבה טמפלרית ומרבית המבנים שהם בנו השתמרו ומשמשים עד היום. המושבה הגרמנית בבית לחם הגלילית נוסדה על ידי בניהם של מיסדי המושבה הגרמנית בחיפה. בישוב מתגוררות כ- 170 משפחות, חלקן מתפרנסות מחלקאות. במקום צימרים, מוזיאון לתיאור התקופה, מסעדות, בתי קפה, גלריות ואטרקציות שונות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] העת העתיקה
ישוב יהודי עתיק העונה לשם בית לחם וממוקם בגליל מוזכר לראשונה בספר יהושע: "ונהלל ושימרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן" (פרק י"ט פסוק ט"ו). כאמור בתחילה נקראה בית לחם הגלילית רק "בית לחם", דבר שעורר בעיה בנושא הבדלה בינה ובין העיר היהודית האחרת, בית לחם שליד ירושלים המוכרת לנו כיום. כדי לפתור את הבעיה נקראה בית לחם שליד ירושלים "בית לחם בנחלת יהודה" ובית לחם הגלילית "בית לחם בנחלת זבולון". לפי עדויות היסטוריות התקיים במקום ישוב יהודי עד לאחר חורבן בית המקדש השני (הדבר נלמד מדבריהם של משמרות הכהונה של משמרת מלכיה). בתלמוד הירושלמי מוזכרת בית לחם הגלילית כ"בית לחם צוריה" בגלל היותה חלק ממלכת צור תקופה מסוימת. בימי הביניים התקיים במקום ישוב נוצרי שבשלב מסוים ננטש. על פי הארכאולוג אבירם אושרי, אשר חפר את האתר, בית לחם הגלילית היא מקום הולדתו של ישו אבי הנצרות (להרחבה). עד המאה ה-19 היו מצויים במקום שרידיהם של בית כנסת וכנסייה.
[עריכה] המושבה הטמפלרית
היישוב המודרני הוקם במקור על ידי הטמפלרים ב-1906, בתוך יער אלוני תבור. הטמפלרים חיו במקום עד שנת 1939 חיי תרבות מלאים, שעם קומו של הרייך השלישי הפכו בחלקם לבעלי אופי נאצי. הם הפעילו בין השאר את תנועת הנוער הנאצית הנוער ההיטלראי. במהלך אותה שנה עצרו הבריטים את תושבי המושבה בטוענה של סיוע לאויב והיותם גיס חמישי, הבריטים גירשו את רובם לאוסטרליה לאחר ריכוזם במחנות מעצר. הספר "פונטנלה" של מאיר שלו מתאר, בין היתר, את הווי חייהם של המתישבים הטמפלרים ואת מערכת היחסים המורכבת שלהם עם היהודים בסביבה. מושבה טמפלרית נוספת בשם ולדהים הוקמה בסמוך במקום בו עומד היום היישוב אלוני אבא.
[עריכה] בתקופת המדינה
ב-17 באפריל 1948 כבשו כוחות ההגנה את המושבה ואחרוני הטמפלרים גורשו לאוסטרליה. עם הגירתם של תושבי המקום, התיישבו בו יהודים עובדי אדמה שמאוחר יותר בשנות ה-90 הפכו את המושבה לאתר תיירותי.
| יישובי המועצה אזורית עמק יזרעאל | |
|---|---|
| קיבוצים | אלונים · גבת · גזית · גניגר · דברת · הסוללים · הרדוף · חנתון · יפעת · כפר החורש · מזרע · מרחביה · עין דור · רמת דוד · שריד |
| מושבים | אלוני אבא · אלון הגליל · בית זייד · בית לחם הגלילית · בית שערים · בלפוריה · היוגב · כפר ברוך · כפר גדעון · כפר יהושע · מרחביה · נהלל · ציפורי · שדה יעקב · תל עדשים |
| יישובים קהילתיים | אחוזת ברק · גבעת אלה · הושעיה · עדי · שמשית · תמרת |
| כפרים בדואים | מנשייה זבדה · סוויעד חמירה |
