גליצין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חומצת אמינו: גליצין | |
|---|---|
| שם לועזי | Glycine |
| סימון ארוך | Gly |
| סימון קצר | G |
| נוסחה כימית | C2H5NO2 |
| משקל מולקולרי | 75 גרם למול |
| נקודה איזואלקטרית | 5.97 |
| שכיחות בחלבונים | 7.2% |
| pKa קרבוקסיל | 2.34 |
| pKa אמין | 9.6 |
| pKa שייר | אין |
 |
 |
גליצין (Glycine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
זוהי חומצת האמינו הפשוטה והקטנה ביותר; השייר שלה מורכב מאטום מימן בודד. שייר זה נחשב להידרופובי, אם כי ההידרופוביות שלו זניחה. זוהי אחת מחומצות האמינו השכיחות ביותר בחלבונים.
אטום הפחמן של הגליצין קשור לשני אטומי מימן בודדים, ולא לאחד כמו שאר חומצות האמינו, ולכן אין הוא נחשב לפחמן-אלפא (שכן, פחמן אלפא אמור להיות קשור לארבע קבוצות כימיות שונות). כיוון שכך, אין גליצין מסוגלת להסיט מישור אור מקוטב (ובמילים אחרות: היא אינה מגלה פעילות אופטית), וזאת בניגוד לשאר חומצות האמינו שכן מסוגלות לעשות זאת.
מקור שמה של גליצין ביוונית: גליקוס פירושו "מתוק" (זהו גם מקור השם גלוקוז); זהו אכן טעמה של חומצת אמינו זו. שמה הכימי של גליצין, לפי מונחון IUPAC, הוא חומצה אמינואתנואית; השם משקף את היותה של גליצין חומצה קרבוקסילית פשוטה בעלת קבוצת אמינו. כשמסירים את קבוצת האמינו מגליצין, מתקבלת חומצה אתנואית (חומצה אצטית), המרכיב העיקרי בחומץ.
| איזולאוצין (Ile, I) · אלנין (Ala, A) · אספרטט (Asp, D) · אספרגין (Asn, N) · ארגינין (Arg, R) · גלוטמט (Glu, E) · גלוטמין (Gln, Q) · גליצין (Gly, G) · היסטידין (His, H) · ולין (Val, V) · טירוזין (Tyr, Y) · טריפטופן (Trp, W) · לאוצין (Leu, L) · ליזין (Lys, K) · מתיונין (Met, M) · סרין (Ser, S) · פנילאלנין (Phe, F) · פרולין (Pro, P) · ציסטאין (Cys, C) · תראונין (Thr, T) |  |
