גנריך גריגורייביץ' יגודה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גנריך גריגורייביץ' יגודה (נולד בשם חנוך גרשונוביץ' יגודה. ישנם גם מקורות בהם רשום השם הרשל יהודה. השם יגודה הוא גרסה רוסית לשם העברי יהודה), נולד בשנת 1891 ומת ב-15 במרץ 1938. היה ראש האן קה וה דה, המשטרה החשאית הסובייטית, מ-1934 עד 1936.
יגודה נולד בעיר ניז'ני נובוגורוד למשפחה יהודית, והצטרף לבולשביקים ב-1907. אחרי מהפכת אוקטובר בשנת 1917 התקדם בשורות הצ'קה (קודמתה של האן קה וה דה), והפך לסגן שני לראש הצ'קה דאז, פליקס דזרז'ינסקי בספטמבר 1923. אחרי מותו של דזרז'ינסקי ביולי 1926, יגודה מונה לסגן היושב-ראש של הצ'קה תחת פיקודו של ויצ'סלב מנז'ינסקי. עקב מחלתו הקשה של מנז'ינסקי, יגודה שלט בפועל במשטרה החשאית החל מסוף שנות העשרים. אחרי תבוסה במאבק נגד סגנים אחרים של מנז'ינסקי ב-1931, מונה יגודה לסגן שני ליושב הראש. ב-10 ביולי 1934, חודשיים לאחר מותו של מנז'ינסקי, יגודה מונה על ידי סטלין לקומיסר העממי לענייני פנים, ולראש המשטרה החשאית.
יגודה נודע לשמצה כמכור להימורים ונהג להתלבש כאשה. כבנו של רוקח, רכש ידע בתחום הטוקסיקולוגיה והקים במפקדת ה נ.ק.וו.ד., ה "לוביאנקה", שבמוסקבה, מעבדת רעלים שהסתייע בה למטרות רצח, במיוחד בטיהורים הגדולים. התמחותו הייתה הרעלה איטית, בלתי מורגשת של קורבנותיו. יגודה היה כנראה מעורב, בפקודת סטלין, ברצח הממונה עליו, מנז'ינסקי, וזאת באמצעות הרעלה. כמו כן, כנראה שהיה מעורב בהתנקשות בסרגיי קירוב, מנהיג סניף המפלגה הקומוניסטית בלנינגרד דאז, בדצמבר 1934.
יגודה פיקח על הליך החקירה שהוביל למשפט מוסקבה הראשון ולאחריו הוצאתם להורג של גריגורי זינובייב ולב קמנייב באוגוסט 1936, אירוע שהיווה ציון דרך בטיהורים הגדולים של סטלין. יגודה היה אחד האחראים לשילוח אסירים למחנות הגולאג ולהעבדתם בעבודות כפייה כמו כריית תעלת בלומורקנאל או עבודת פרך במכרות ובכריתת עצים ביערות.
למרות זאת, הוחלף יגודה בספטמבר 1936 בניקולאי יז'וב, אשר ניהל את שיאם של הטיהורים הגדולים בשנים 1937-1938. במרץ 1937 נאסר יגודה. הוא הואשם בבגידה ובקשירת קשר נגד הממשלה הסובייטית, במהלך משפט הראווה של ה"עשרים ואחד" במרץ 1938. סולז'ניצין תיאר בספרו "ארכיפלאג גולאג" כיצד התחנן יגודה שסטלין יחוס עליו, אך ללא הועיל: "אני מבקש ממך, עבורך בניתי שתי תעלות!". יגודה הוצא להורג על ידי כיתת יורים זמן קצר לאחר המשפט.
