דיאליזה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברפואה, דיאליזה היא תהליך הנועד להחליף את הכליות ולבצע את תפקידן, במקרה שאלו חדלות לתפקד. הטיפול הינו טיפול תומך שאינו נועד לרפא את הכליות. דיאלזה מיועדת לחולים קשים שהכליות שלהם חדלו לתפקד בפתאומיות (אי ספיקת כליות חדה) או לחולים במצב יציב שהכליות שלהם חדלו לתפקד באופן קבוע (אי ספיקת כליות כרונית). בגוף בריא לכליות שני תפקידים: הראשון הוא לסלק פסולת (כמו אשלגן, חומצות ושתנן) מהדם. התפקיד השני הוא לסלק עודף נוזלים בצורת שתן. תהליך הדיאליזה אמור לחקות את שתי הפעולות הללו.
[עריכה] דרכי הפעולה
הדיאליזה עובדת על עקרון הדיפוזיה של מומסים לאורך גרידאנט ריכוזים דרך ממברנה חדירה למחצה. בכל סוגי הדיאליזה דם נמצא מצידה האחד של הממברנה ונוזל דיאליזה מצידה השני. הריכוז ההתחלתי של המומסים הבלתי רצויים (בעיקר אשלגן ושתנן) בנוזל הדיאליזה נקבע על ערך נמוך, ושל המומסים הרצויים (כמו נתרן) על הערך הנורמלי התקין המצוי בדמו של אדם בריא. המומסים הבלתי רצויים עוברים בדיפוזיה לנוזל הדיאליזה שלאחר מכן מסולק.
[עריכה] סוגי הדיאליזה
- המו דיאליזה - דמו של החולה עובר דרך כליה מלאכותית הנמצאת מחוץ לגופו. בתוך הכליה המלאכותית ישנה ממברנה חדירה למחצה אשר בצידה האחד זורם דמו של החולה ובצידה השני ישנו נוזל דיאליזה. המומסים הבלתי רצויים עוברים בדיפוזיה לנוזל הדיאליזה והדם הנקי מוחזר לגוף החולה. סילוק הנוזלים נעשה על ידי העלאת הלחץ ההידרוסטטי של הדם, מה שגורם למים שבדם לעבור דרך הממברנה בדיפוזיית לחץ. סוג זה של דיאליזה יעיל מאוד ומאפשר הפסקות בין טיפול לטיפול, כאשר בדרך כלל נהוג לבצע שלושה טיפולים בשבוע. עם זאת, כמויות הנוזלים הרבות המוצאות מן הגוף בתהליך עשויות להיות תובעניות למדי מגוף החולה.
- דיאליזה פריטוניאלית - בסוג דיאליזה זה מוחדר לגוף צינור דרכו מוזרמת תמיסה מיוחדת לחלל הבטן. הדם שזורם בקרום חלל הבטן מתנקה מן הפסולת והנוזלים שיש לסלק ואלו עוברים לנוזל הדיאליזה, שלאחר מכן מוצא אל מחוץ לגוף דרך הצינור. על תהליך זה יש צורך לחזור מספר פעמים ביום. סילוק המים נעשה בתהליך של אוסמוזה, כאשר תמיסת הדיאליזה זמינות בעוצמות אוסמוטיות שונות בכדי לאפשר שליטה על כמות הנוזלים שמוצאת. תהליך זה יעיל פחות מהמו-דיאליזה ומתבצע באופן יום יומי, אך סילוק המים נעשה בצורה איטית ומתונה יותר.
