Web Analytics

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
דרקון סיני - ויקיפדיה

דרקון סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדל

הדרקון הסיני הוא יצור אגדתי המופיע במסורת הסינית, ומשמש בה כסמל מבשר טובות. הוא מהווה את התגלמות היאנג, ומקושר עם מזג האוויר והמים בתור מביא הגשם.

במערב נתפס הדרקון הסיני כסמל המייצג את סין, אך שימוש זה גם ברפובליקה העממית של סין וגם ברפובליקה הסינית בטאיוואן הוא נדיר ביותר, מכיוון שלדרקון יש הקשרים מונארכיים אשר סותרים את אידיאולוגיות סיניות מאוחרות, וגם משום שלדרקון יש הקשרים מלחמתיים, אשר ממשלות סיניות אינן אוהבות. בגלל הסיבה האחרונה, לעיתים קרובות הרבה יותר נעשה שימוש בתוך סין בדוב הפנדה הענק כסמל סיני.

תוכן עניינים

[עריכה] אגדת הקיסר הצהוב

מלומדים מסוימים מדווחים כי הואנג די (הקיסר הצהוב) השתמש בנחש בשלט המשפחתי שלו. בכל פעם שכבש שבט נוסף, הוא הוסיף את הסמל של אותו שבט לשלט. הואנג די חי חיי נצח בתור דרקון הנראה כמו סמלו. זה מסביר מדוע לדרקון הסיני יש גוף של נחש, קשקשים וזנב של דג, קרני צבי, פני קילין (יצור מיתולוגי דמוי צבי שאש מכסה את גופו)' שני זוגות טופרים של עייט ועיניים של שד. הדרקונים עפים בשמיים בין העננים. כמעט כל התמונות של דרקונים סיניים מציגות אותם כמשחקים בפנינה מוקפת להבות. זו אמורה להיות הפנינה שמעניקה להם את כוחם ונותנת להם להרקיע לשחקים. לעיתים מתוארים דרקונים סיניים עם כנפי עטלף הצומחות מגפיהם הקדמיות, אך לרובם אין כנפיים.

כמוכן, מכיוון שהסיניים מחשיבים את הואנג די לאביהם, הם מתייחסים לעצמם לעיתים בתור צאצאי הדרקון.

[עריכה] אגדת הקרפיונים

אגדה אחרת מספרת כי קרפיונים המסוגלים לקפוץ מעבר לשער הדרקון יהפכו לדרקונים. יש כמה מפלי מים בסין שמאמינים כי הם הם שער הדרקון. אגדה זו הנה אלגוריה למוטיבציה והמאמץ הדרושים כדי להתגבר על מכשולים.

[עריכה] בהונות דרקון

לדרקונים קיסריים, סיניים או קוריאניים, יש חמש בהונות בכל רגל. לדרקונים אינדונזיים יש ארבע, וליפניים שלוש. כדי להסביר את התופעה, אגדה סינית טוענת כי אף על פי שמקורו של הדרקון בסין, הרי שככל שהתרחק מסין התמעטו בהונותיו, ודרקונים קיימים אך ורק בסין, קוריאה, אינדונזיה ויפן מכיוון שלו התרחקו הדרקונים יותר מכך, הרי שלא היו נותרות להם בהונות כדי להמשיך בדרכם. באגדה היפנית יש סיפור הפוך, כלומר שמקור הדרקון ביפן, וככל שהדרקונים מתרחקים ביפן צומחות להם עוד בהונות, עד כי הם אינם מסוגלים ללכת כהלכה. תאוריות אלה נדחות בקוריאה ובאינדונזיה.

פירוש אחר: לפי מספר מקורות, כולל מסמכים היסטוריים רשמיים, לדרקונים סיניים רגילים היו ארבע בהונות - אך לדרקון הקיסרי היו חמש. הייתה זו עבירה חמורה אם מישהו פרט לקיסר השתמש במוטיב של דרקון בעל חמש בהונות. נראה כי מקורות קוריאניים אינם מסכימים עם תאוריה זו, מכיוון שלדרקון הקיסרי בארמון גיאונגבוק שבע בהונות, המרמזות על עליונותו על הדרקון הסיני.

[עריכה] המספר תשע

המספר תשע נחשב בר-מזל בסין, והדרקונים הסיניים מקושרים איתו לעיתים קרובות. למשל, לדרקון סיני יש לעיתים קרובות תשע תכונות, ובדרך כלל יש לו 117 קשקשים: 81 (9X9) זכריים ו-36 (9X4) נקביים. כמוכן, נאמר כי לדרקון 9 צאצאים, כולם יצורים מיתולוגיים.

[עריכה] מזלות סיניים

הדרקון הוא אחד מ-12 המזלות הסיניים המציינים שנה בלוח השנה הסיני. יש המאמינים כי כל חיה קשורה בקווי אופי ייחודיים.

[עריכה] סמלו של הקיסר

הדרקון היה סמלו של הקיסר בשושלות סיניות רבות.הכס הקיסרי נקרא כס הדרקון. בתקופת שושלת קינג המאוחרת, הדקון אף אומץ כדגל הלאומי. הייתה זו עבירה חמורה לפשוטי העם ללבוש בגד שעליו דמות דרקון.

בכמה אגדות סיניות, קיסר חייב להיוולד עם כתם לידה בדמות דרקון. לדוגמה, אגדה סינית עשוייה לספר את סיפורו של בן איכרים שנולד על כתם לידה בדמות דרקון אשר בסופו של דבר מדיח את השושלת השלטת ומייסד שושלת חדשה. אגדה אחרת תספר על נסיך המסתתר מאויביו, אך מזוהה לפי כתם הלידה בדמות הדרקון.

הקיסרית זוהתה לעיתים קרובות עם עוף החול.

[עריכה] שליטי הימים

מאמינים כי הדרקונים הם שליטי הימים. הם יכולים להתגלות בדמות טוויסטר או טורנדו מעל המים. יש ארבעה דרקונים, אחד מייצג כל ים. המלך הדרקון של המזרח, של המערב, וכן הלאה.

האגדות מספרות על ארבע מלכי דרקונים עיקריים שחיו בסין: נגאו-קין, נגאו-צן, נגאו-ז'ואן, והשליט נגאו קואנג.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דרקון סיני

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu