הסעודה האחרונה (ציור)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
| הסעודה האחרונה |
| לאונרדו דה וינצ'י, 1498 |
| מימדים: 480x880 ס"מ |
| מנזר "סנטה מריה דלה גרציה", מילנו, איטליה |
הסעודה האחרונה של ישו, שהייתה כנראה סעודת סדר פסח בהשתתפות ישו ותלמידיו, היא נושא של ציורים של ציירים רבים.
[עריכה] הסעודה האחרונה של ליאונרדו דה וינצ'י
אחת התמונות המפורסמות ביותר של הסעודה האחרונה היא של ליאונרדו דה וינצ'י, המתארת את הסעודה האחרונה עצמה. התמונה צוירה על קיר של מנזר "סנטה מריה דלה גרציה" במילנו. לאונרדו לא עבד על היצירה באופן מתמשך אלא לפרקים ועל כן ציורה נמשך 3 שנים, בין 1495 ל-1498.
בציור מתוארים ישו ושנים עשר שליחיו בסעודה שבה אמר ישו לתלמידיו כי יש ביניהם בוגד וכי הוא עצמו ימות. בסעודה זו גם אמר ישו לתלמידיו לאכול מלחם הקודש ולשתות מהגביע הקדוש כי הלחם הוא גופו והיין הוא דמו, אך בציורו של ליאונרדו לא נמצא גביע.
[עריכה] ההרס והשיקום של הסעודה האחרונה
בציור זה ניסה דה וינצ'י להמציא טכניקות חדשות לציורי קיר (מעין פיתוח של שיטת הפרסקו), השיטה לא הצליחה ומצבו של הציור החל להדרדר עוד בימיו של ליאונרדו. אחד הגורמים העיקריים לכך היא הבחירה לצייר את הפרסקו על קיר צפוני הסובל מבעיות לחות.
הנזק המשמעותי הראשון שספג הציור, למעט התפוררותו הטבעית, קרה כ-150 שנים לאחר השלמתו: בשנת 1652 שברו נזירי המנזר את הקיר עליו צוייר הציור לצורך בניית דלת. בחלקה של התמונה שהוסר על ידי הדלת החדשה ניתן להבחין עד לימינו. במהלך המאה ה-18 בוצעו מספר שיחזורים לתמונה, מרביתם רק פגעו יותר במצבה הרעוע. בשנת 1796 הפך המנזר לבית סוהר של הצבא הצרפתי, דבר שלא הוסיף למצבה של התמונה.
במהלך שנות ה-20 של המאה ה-19 נמסרה עבודת שחזור התמונה לאומן איטלקי שהתמחה בהזזת פרסקאות ממקומן. הוא הספיק להסב לה נזק משמעותי לפני שהבין כי אין מדובר בפרסקו, והעבודה אינה ברת הזזה. בתחילת המאה ה-20 החלו מדענים להבין לראשונה את הרכבה הכימי המיוחד של היצירה ובעקבות כך החלו משחזרים חלקים ממנה. ב-15 באוגוסט 1943, במהלך מלחמת העולם השניה פגעה פצצה שהוטלה מן האויר בחדר בו נמצאת היצירה. שקי חול שהושמו עליה מבעוד מועד הגנו עליה מפגיעה ישירה, אך הרעד שעבר במבנה מעוצמת הפגיעה פגע במצבה ובמאמצי השימור שהונהגו בה.
בשנת 1978 החל מבצע שימור לתמונה שנעזר בפסגת הטכנולוגיה בתחום שימור יצירות אמנות. החדר בו נמצאת התמונה נאטם והאקלים בו נשמר בעזרת מערכות בקרת לחות וטמפרטורה כדי לעזור ולשמר את היצירה. צוות של מומחים, שעבד בעזרת ציוד מיקרוסקופי, הצליח להסיר את תוספות הצבע והחומרים האחרים שהתווספו לציור במהלך 400 שנותיו, ושחזר את הצבעים המקוריים של לאונרדו. במסגרת השימור האחרון, התגלו הבדלים בין התמונה המקורית שנשתמרה מתחת לשכבות הצבע לבין התמונה אותה הכיר העולם המודרני שהשתנתה רבות תחת ידיהם של שלל משחזריה. חלקים קטנים מהתמונה לא שוחזרו בשיחזור האחרון (שהסתיים ב-28 במאי 1999) והושארו כמות שהם כדי להראות את ההבדל הניכר בין היצירה המקורית לזו ששוחזרה שוב ושוב.
 |
 |
 |
 |
