הפרעת זהות דיסוציאטיבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפרעת זהות דיסוציאטיבית (Dissociative identity disorder), הפרעה נפשית נדירה שבה יותר מאישיות אחת מתקיימת באדם. אין לבלבל בין דיסוציאציה לבין סכיזופרניה, השכיחה בהרבה. ההפרעה ידועה גם בשם אישיות מרובת פנים (Multiple Personality Disorder).
בדרך כלל אצל הלוקה בהפרעה קיימת אישיות ראשית, פסיבית ומדוכאת לרוב, היא האישיות האמיתית של האדם, ולצידה אישיות אחת או יותר, בעלת אופי נבדל, השונה בגילה ובזכרונותיה ולעיתים גם במגדר. לעיתים יש שוני ניכר בביצועים האומנותיים או הספורטיביים של הסובל מההפרעה, התלוי בטיבה של הזהות השלטת בעת הפעולה. ההבדלים ניכרים גם בקולו של האדם ובצורת דיבורו.
לרוב האדם מדווח שהפיצול או הנתק החל עקב התעללות או מאורע טראומטי. יש הרואים בטראומה את הסיבה להפרעת האישיות ודרך להתגונן מפניה ויש הרואים אותה כפרי הדמיון האופייני ללוקים בתסמונת.
יש פסיכיאטרים הטוענים שהפרעת הזהות אינה קיימת למעשה ואינה אלא פירוש לא נכון לבעיות נפשיות מסוג שונה המחמירות עקב טיפול פסיכיאטרי סוגסטיבי. דעה זו, לפחות בצורתה הגורפת, היא דעת מיעוט.
נראה שיש קשר בין נכונות להיפנוזה ויכולת סוגסטיה עצמית גבוהה לבין הדיסוציאציה. התקפי אובדן זכרון אופייניים גם הם לדיסוציאציה. כיום מקובל לכנות את הדיסוציאציה המתרחש מאוחר יותר במהלך החיים וגורם לחציצה פחותה בין סוגי האישיות השונים בשם "תסמונת האישיות הנפרדת".
בספרות ובקולנוע זכתה הדיסוציאציה לפרסום רב ולכינוי "פיצול אישיות" והוא מהלך אימה וקסם כאחד על הקוראים והצופים. דוגמה לכך הם הספר "24 הפנים של בילי מיליגן", "סיביל" והסרט שנעשה על-פיו, וכן הספר "ד"ר ג'קיל ומר הייד" והסרט "מועדון קרב".
