הרכב קאמרי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרכב קאמרי הוא קבוצה קטנה של נגנים/זמרים (לרוב שלושה עד שמונה). קיימים הרכבים רבים בשילובים שונים ומגוונים, אך עם זאת, נשתרשו כמה הרכבים הנחשבים "מקובלים" כמו רביעיית המיתרים, או שלישיית הפסנתר. קטעים מתוך יצירה קולית ארוכה (אופרה, אורטוריה וכיו"ב) הכתובים למספר זמרים נקראים "קטעי אנסמבל".
תוכן עניינים |
[עריכה] דואט
במונח "דואט" או "דוּאוֹ" (בעברית, על פי החלטות האקדמיה ללשון העברית: "דּוּאִית" - מן המילה "דּוּ", אך מאוד לא מקובל להשתמש במילה זו) משתמשים בכמה מובנים:
- קטע באופרה/אורטוריה/קנטטה לשני זמרים (למשל: "o soave fanciulla" מתוך "לה בוהם" מאת פוצ'יני).
- גוף מבצע של מוזיקה קאמרית המורכב משני אנשים.
- יצירה אינסטרומנטלית הכתובה לשני מבצעים. דואט הכתוב על פי מבנה הסונטה (צורת סונטה כפרק ראשון, נושא ווריאציות וכיו"ב) נקרא לרוב סונטה ולא "דואט".
[עריכה] שלישייה
שלישייה או "טריו"/"טרצט" - הרכב מוזיקלי של שלושה נגנים או יצירה שנכתבה להרכב מבצע שכזה. שני סוגי השלישיות הנפוצים: שלישיית המיתרים (כינור, ויולה וצ'לו) ושלישיית הפסנתר (פסנתר, כינור וצ'לו). עם זאת, נכתבו גם שלישיות להרכבים שונים מאלה: שלישיית הקלרנית המסורתית — קלרנית, צ'לו ופסנתר (דוגמאות ידועות לאלה: שלישיות הקלרנית של בטהובן ושל ברהמס), שלישיות קלרנית בהרכב מעט שונה נכתבו על ידי מוצרט (קלרנית, ויולה, פסנתר, "שלישיית קגלשטאט") ועל ידי חצ'טוריאן (קלרנית, כינור, פסנתר), שלישיית קרן ידועה ( קרן, פסנתר, כינור) נכתבה על ידי ברהמס (אופוס 40). דבוז'אק חיבר טרצט להרכב של שני כינורות וויולה.
במונח "שלישייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לשלושה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה. (למשל: "soave sia il vento" מתוך "כך עושות כולן" מאת מוצרט).
[עריכה] רביעייה
רביעייה או "קווארטט" - הרכב מוזיקלי של ארבעה נגנים או יצירה שנכתבה להרכב שכזה. רביעיית המיתרים (רביעיית כלי-קשת) נחשבת להרכב הקלאסי ביותר. היא מורכבת משני כינורות, ויולה וצ'לו. הקונטרבס אינו נכלל ברביעיית המיתרים מפני שהוא נחשב מסורבל ומגושם מדי בצלילו עבור המוזיקה הקאמרית. הרכב זה של שני כינורות, ויולה וצ'לו נחשב מאוזן מבחינת הפרישׂה ההרמונית של הקולות, אם כי הטסיטורה הממוצעת בהרכב שכזה מעט גבוהה יותר מאשר בפרישׂה מקובלת מקהלתית (כוראלית) של סופרן-אלט-טנור-באס ("SATB").
כתיבה לרביעיות מיתרים מקובלת מאז התקופה הקלאסית במוזיקה (1720-1800 בקירוב). רביעיות מיתרים ידועות וחשובות נכתבו בין היתר על ידי מוצרט, היידן, בטהובן, שוברט, שומאן, ברהמס, מנדלסון, דביסי, ראוול, אלבן ברג, בארטוק, שוסטקוביץ' ווברן. מלבד רביעיות להרכב זה של מיתרים נכתבו גם רביעיות להרכבים שונים, ביניהם רביעיית הפסנתר (פסנתר, כינור, ויולה וצ'לו) — הרכב אשר תחילתו עם מוצרט, רביעיית כלי הנשיפה מעץ (חליל, אבוב, קלרנית, בסון), רביעיית כלי הנשיפה ממתכת (חצוצרה, קרן, טרומבון, טובה), ואף הרכבים ספציפיים לצורך יצירה מסוימת, כדוגמת ה"רביעייה לאחרית הימים" מאת אוליבייה מסיאן, הכתובה להרכב של כינור, צ'לו, קלרנית ופסנתר.
- במונח "רביעייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לארבעה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה (למשל: "Bella figlia dell'amore" מתוך "ריגולטו" מאת ורדי).
[עריכה] חמישייה
חמישייה או "קוינטט" - הרכב מבצע של חמישה מבצעים או יצירה מוזיקלית הכתובה להרכב שכזה.
- חמישיית פסנתר - פסנתר + רביעיית מיתרים (שני כינורות, ויולה, צ'לו)
- חמישיית קלרנית - קלרנית + רביעיית מיתרים.
- חמישיית כלי נשיפה מעץ - חליל, אבוב, קלרנית, בסון (או "פגוט") וקרן. (הקרן אמנם כלי נשיפה ממתכת, אך שולבה בהרכב זה עקב הגוון החם והכהה של צלילה, גוון המתאים יותר לכלי נשיפה מעץ).
- חמישיית מיתרים מורכבת, לרוב, משני כינורות, שתי ויולות וצ'לו.
- חמישיות החורגות מהמבנה המקובל - חמישיית "דג השמך" מאת שוברט - חמישיית פסנתר בהּ במקום רביעיית כלי הקשת המקובלת יש כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס. חמישיית מיתרים בדו מז'ור מאת שוברט - במקום שתי ויולות וצ'לו - ויולה ושני צ'לי. גם בוקריני כתב חמישיות להרכב זה.
במונח "חמישייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לחמישה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה (לדוגמה: "Nel volto estatico" מתוך האופרה "לכלוכית" מאת רוסיני).
[עריכה] שישייה
שישייה או "סקסטט" - הרכב קאמרי של שישה מבצעים או יצירה שנכתבה להרכב מבצע שכזה. דוגמה להרכב מקובל של שישיה - שישיית המיתרים (שני כינורות, שתי ויולות, שני צ'לי). שתי שישיות מיתרים ידועות נכתבו על ידי ברהמס.
במונח "שישייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לשישה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה.
[עריכה] שביעייה
שביעייה או "ספטט" - הרכב קאמרי של שבעה מבצעים או יצירה שנכתבה להרכב שכזה. שביעיות ידועות נכתבו על ידי בטהובן.
במונח "שביעייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לשבעה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה.
[עריכה] שמינייה
שמינייה או "אוקטט" - הרכב קאמרי של שמונה מבצעים או יצירה שנכתבה להרכב שכזה. בהיסטוריה של המוזיקה ידועות בעיקר שתי שמיניות - שמיניית כלי הקשת אופוס 20 במי במול מז'ור מאת מנדלסון והשמינייה בפה מז'ור מאת שוברט לכלי מיתר וכלי נשיפה.
במונח "שמינייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לשמונה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה (למשל הפוגה הסופית מתוך "פלסטף" מאת ורדי).
[עריכה] תשיעייה
תשיעייה או "נונט" היא הרכב קאמרי של תשעה מבצעים או יצירה שנכתבה להרכב שכזה. תשיעיות הן יצירות נדירות ביותר, וכיום מוכרת בעיקר תשיעייה אחת מאת המלחין לואי שפור.
[עריכה] הרכבים מבצעים ידועים
- דואו הפסנתרנים - ברכה עדן ואלכסנדר תמיר
- דואו הפסנתרנים - סיוון סילבר וגיל גרבורג
- "פרקדו" - דואו כלי נקישה - תומר יריב ועדי מורג
- טריו "בוזאר" (Beaux-arts)
- טריו תל אביב
- "שלישיית ירושליים"
- "השלישייה הישראלית"
- רביעיית "אלבן ברג"
- רביעיית אביב
- "הרביעייה הירושלמית"
- רביעיית "האגן"
- רביעיית "בורודין"
- "הרביעייה האיטלקית" (Quartetto Italiano)
- רביעיית "אריאל"
- רביעיית "כרמל"