זורואסטריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זורואסטריות, המכונה גם זורואסטריאניזם, אמגושיות, מזדאיזם או דת זרתוסטרא היא דת פרסית עתיקה שנוסדה במאה ה-14 או ה-13 לפנה"ס במרכז אסיה על-ידי זרתוסטרא. קהילות מאמינים של דת זו קיימות היום בעיקר באיראן ובהודו והן מונות כמה מאות אלפי בני-אדם.

הזורואסטריות הייתה הדת הרשמית והמרכזית באימפריה הפרסית על גלגוליה השונים, עד הכיבוש הערבי-מוסלמי במאה ה-8 לספירה.

תוכן עניינים 1 עקרונות הדת 1.1 תפילה ומנהגים 1.2 האווסטה והגאטהא 1.3 הספרות המשנית וספרות הזנד 1.4 חגים ומועדים 2 האם הזורואסטריות דת מונותאיסטית? 3 זורואסטריות ודתות אחרות 4 זורואסטרים מפורסמים 5 לקריאה נוספת

[עריכה] עקרונות הדת

הרעיון המרכזי בדת הזורואסטרית הוא הבחנה דיכוטומית בין טוב לרע. הטוב והרע נבראו בידי שני אלים שונים, כשעל האדם לסייע בהשלטת הטוב על הרע. אור או אש מסמלים את הטוב, לעומת החושך המסמל את הרע, ולפיכך האש היא מרכיב חשוב בפולחן הזורואסטרי.

[עריכה] תפילה ומנהגים

מדורת אש ניצבת במרכז המקדשים הזורואסטריים, והמתפללים פונים אליה בזמן התפילה. נהוגות חמש תפילות בכל יום. התפילות כוללות מזמורים מה"גאטהא" (מזמורים שחיבר זרתוסטרא, ראו להלן), וכן התרה וקשירה של שרוך הקשור תמיד סביב מותניו של המאמין ומחובר לחולצתו. טקסי טהרה מתקיימים לפני התפילה, והם כוללים רחצת הגוף. לכלוך נחשב לקשור ברוע ולכן יש הקפדה יתרה על ניקיון בזורואסטריות. כיוון שאש ואור נחשבים לביטוי לטוב, לא מקובל לכבות נר, אלא להמתין לדעיכתו מאליו. בעת הדלקת אש מקובל לומר תפילה.

[עריכה] האווסטה והגאטהא

הספר הקדוש לזורואסטרים הוא האווסטה (בפרסית: اوستا באנגלית: Avesta). האווסטה כוללת בעיקר מזמורים ותפילות בשפה המכונה "אווסטית", כיוון שאינה מוכרת משום מקור אחר. זהו כנראה ניב פרסי עתיק. 17 מהמזמורים, שנכתבו בידי זרתוסטרא עצמו, מכונים גאטהא (בפרסית: گات‌ها באנגלית: Gatha). מחבריהם של יתר המזמורים אינם ידועים. במשך דורות רבים נמסרה האווסטה בעל-פה. גם בתקופה שבה השפה הפרסית כבר נכתבה, העלאת האווסטה על הכתב נחשבה חילול קודש. בתקופת האימפריה הסאסאנית הועלתה האווסטה על הכתב באלפבית שהומצא במיוחד למטרה זו. האווסטה הסאסאנית כללה 24 כרכים, וחלקים ממנה אף תורגמו לפרסית-פהלווית (הניב הפרסי שרווח באותה תקופה) בצד הטקסט המקורי. רוב האווסטה הסאסאנית אבדה במהלך הדורות, כך שהאווסטה המודרנית כוללת רק קטעים מעטים ממנה. כתב היד העתיק ביותר של האווסטה המודרנית הוא משנת 1323.

[עריכה] הספרות המשנית וספרות הזנד

ספרות משנית זורואסטרית רבה נכתבה בלשון הפהלווית, הלשון הפרסית התיכונה, בתקופת האימפריה הסאסאנית. חשוב לציין בעיקר את הדינקרד "מעשי הדת", "בונדהישן" ואת ה"ריוויאת". הראשון מהווה למעשה סדדה של תשעה ספרים אשר נכתבו ככל הנראה במאה התשיעית, וכונו על ידי חוקרים בשם "אנציקלופדיה מזדאית". המונח זנד תירגומו לעברית "פרשנות". ספרות הזנד היא ספרות פרשנית לאווסטא בעיקרה, הכתובה בלשון הפהלווית (הפרסית התיכונה). בין הדיונים בספרות זו ניתן למצוא פירושים אודות דרך לימוד הכתבים הדתיים ועריכת הטקסים הדתיים הזורואסטריים. ברוב כתבי הזנד ניתן למצוא תרגום מילולי למדי של הטקסט האווסטי ולאחר מכן (לעיתים אף בתוך התרגום) פירושים וביאורים למונחים שונים ופרשנויות, לעיתים תוך הבאת יותר מדיעה אחת או מקור אחד (פעמים רבות מובאת דיעה נוספת תוך ציון הנוסחה "יש האומרים כך:...", ולעיתים תוך ציון הסמכות עצמה).

[עריכה] חגים ומועדים

לוח השנה הזורואסטרי הוא לוח שנה שמשי. גרסה של לוח השנה הזה עדיין מקובלת באופן רשמי באיראן. גרסה זו משמשת גם בסיס לכתיבת הורוסקופים באסטרולוגיה המודרנית. קיימות שתי גרסאות נוספות של לוח השנה המשמשות אחדות מהקהילות הזורואסטריות. על-פי הלוח הנהוג היום באיראן, מתחילה השנה ביום ההשתוות האביבית (20 או 21 במרץ על-פי הלוח הגריגוריאני). יום זה מכונה "נוֹ-רוּז" ("יום חדש", בפרסית: نوروز באנגלית: No Ruz), והוא פותח את חגיגות השנה החדשה, הנהוגות היום באיראן גם בקרב מוסלמים. מלבד "נו-רוז" יש עוד שישה חגים שחובה על המאמין הזורואסטרי לציין. מועדים אחרים הם בגדר רשות. כל אחד מהחגים הראשיים נמשך בדרך-כלל חמישה ימים.

[עריכה] האם הזורואסטריות דת מונותאיסטית?

יש הרואים בזורואסטריות דת מונותאיסטית, אולם יש מחלוקת על ההשקפה הזאת. המוסלמים שכבשו את פרס ראו את הזורואסטרים כחלק מ"עם הספר" (أهل الكتاب), כלומר בני דתות מונותאיסטיות שאינם פאגאנים ולפיכך רשאים לחסות בשלטון המוסלמי. המחקר האירופי המודרני של הזורואסטריות, מראשית המאה ה-18 ואילך, ניסה תחילה להראות כי זורואסטר היה נביא מונותאיסט שרעיונותיו עוותו וסולפו במשך הזמן, אולם דעה זו אינה מקובלת עוד, ורוב החוקרים דווקא מצביעים על המשכיות והתמדה של הרעיונות והמנהגים הזורואסטרים לאורך הדורות.

[עריכה] זורואסטריות ודתות אחרות

הדת הזורואסטרית הייתה דת מרכזית ונפוצה בתקופת התגבשותה של היהדות מחד, והאיסלאם מאידך. בשתי הדתות האלה אפשר למצוא הדים לפולמוס עם הזורואסטריות. אחד הפולמוסים האלה מופיע בספר ישעיהו: "כֹה אָמַר ה' לִמְשִיחוֹ לְכוֹרֶשׁ (...) כִי-אֶפֶס בִלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד. יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶךְ עֹשֶׂה שָלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶה." (ישעיהו פרק מ"ה, פסוקים א'-ז')

[עריכה] זורואסטרים מפורסמים

• פרדי מרקיורי - סולן הלהקה הבריטית קווין.
• זובין מהטה - המנצח והמנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

[עריכה] לקריאה נוספת

• בויס, מרי (1984). "זורואסטריזם", בתוך: הינלס, ג'ון ר. (עריכה), לקסיקון לדתות בנות זמננו, עברית: משה שרון, עריכה מדעית למהדורה העברית: צ. ורבלובסקי, כתר הוצאה לאור 1992.