חיל שריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בחיל השריון בצבאות העולם; לערך העוסק בחיל השריון של צה"ל, ראו חיל השריון הישראלי.

חיל השריון הוא אחד מארבעת חיילות השדה בחיילות העולם, יחד עם חיל הרגלים, חיל ההנדסה וחיל התותחנים (בצה"ל קיים חיל שדה חמישי - חיל מודיעין השדה).

היחידה הלוחמת הבסיסית בחיל השריון היא הטנק (על צוותו). יחידה בסיסית זו פועלת בשדה הקרב במסגרות גדולות יותר: מחלקה, פלוגה, גדוד, חטיבה ואוגדה. גודל היחידה הלוחמת נגזר מקלות השליטה בה ומהשטח אותו היא מסוגלת לכסות. במבצע קדש, למשל, כשלא לכל הטנקים היו עדיין מכשירי קשר, פלוגה הורכבה מארבע מחלקות של ארבעה טנקים כל-אחד. במלחמת יום הכיפורים, הגודל התיקני של פלוגת טנקים בצהל היה כבר אחד-עשר טנקים. חיל שריון נחשב לחיל בעל חשיבות מכרעת בשדה הקרב.

חיל השריון הופיע לראשונה במלחמת העולם הראשונה בה השתמשו הבריטים בכמה עשרות טנקים כדי לפרוץ את מערכי החי"ר המחופרים בשוחות. חיל השריון החליף בהדרגה את חילות הפרשים החוצה מהזירה. עד מלחמת העולם השנייה התפתחו הטנקים בעיקר ללוחמה נגד חי"ר (הדגש היה על שריון וריבוי מקלעים, כאשר התותח הראשי היה קטן יחסית) ומטרת חיל השריון היית פריצת מערכי האויב והכרעת הקרב.

ברם, כאשר אדולף היטלר עלה לשלטון בגרמניה, הוא החל בבנייה מסיבית של טנקים (בעיקר מסוג פנצר) ומשחיתי-טנקים כדי לכבוש בקלות את אירופה ולהכניע את חילות השריון האירופאים. מהפכת השריון התאפשרה הודות לפיתוחים טכנולוגיים כדוגמת טבעות צידוד, שאיפשרו מיקום התותח על-גבי צריח מצטודד, מטען חלול, שאיפשר לטנק יכולת לחדור ביצורי בטון (וטנקים אחרים), תותח 88 מ"מ, ועוד.

בעקבות הצלחת השריון הגרמני ב-1940, הקימו צבאות בנות הברית חילות שריון ענקיים שהתנגשו בקרבות הטנקים הגדולים בהיסטוריה וקבעו את תפקידו המרכזי של חיל השריון ב-40 השנים הבאות: השמדת חיל השריון של האויב. תוצאה ישירה מכך היה מירוץ חימוש שבו עובה השריון של הטנק, קליבר התותח הראשי גדל ופותחו סוגי חימוש חדשים.

צבא ההגנה לישראל הדגים באופן מוחץ את חשיבות חיל השריון להכרעת המערכה כאשר ניצח את צבאות ערב (שהיו בעלי יתרון מספרי, ולעיתים גם בעלי יתרון בחימוש) בסדרה של מלחמות, ובהן מבצע קדש שבו הובקעו מערכי חי"ר בשטח פתוח, מלחמת ששת הימים שבה הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ומלחמת יום כיפור שבה התרחשו קרבות שריון-בשריון הגדולים בעולם מאז מלחמת העולם השניה.

מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על תמרוניהם המזהירים בסיני וברמת הגולן. האלופים ישראל טל ("טליק") ומשה ("מוסא") פלד אף זכו להנצחה בקיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" במוזיאון השריון בוושינגטון.

מעמדו של חיל השריון דעך במקצת בעקבות הופעת הנשק האנטי-טנקי המתקדם, בעיקר טילי נ"ט אישיים ומסוקי קרב שהתמחו בציד טנקים מהאוויר. מאז תחילת שנות השבעים, הדוקטרינה השלטת בצבאות מערביים היא הקרב המשולב בו פועל חש"ן לצד חי"ר, הנדסה, ארטילריה ועוד גורמים מסייעים.

במלחמת עיראק (2003) הדגים צבא ארצות הברית גירסה עדכנית של הקרב המשולב, בשם קרב התקדמות, בה דיויזיית חי"ר השיגה קצב התקדמות של עד 200 ק"מ ליום, כאשר המודיעין הקרבי ומרבית ההתקלויות מנוהלים בידי גדוד סיור חש"ן.