חסידות אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסידות אלכסנדר היא חצר חסידית שמקורה בפולין. לפני השואה, בה נרצחו האדמו"ר ואלפי חסידיו, הייתה חסידות זו אחת החסידויות הגדולות ביותר.

תוכן עניינים 1 יסוד החסידות 1.1 שושלת האדמורי"ם לבית אלכסנדר 2 החסידות כיום 3 חסידות אלכסנדר והציונות 4 ספרי החסידות 4.1 ישמח ישראל 4.2 תפארת שמואל 4.3 עקידת יצחק 5 הערות שוליים

[עריכה] יסוד החסידות

שושלת חסידות אלכסנדר מקורה בפולין והיא מבוססת על שיטת חסידות פשיסחה שחולל היהודי הקדוש מפשיסחה, ותלמידו האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה. אחרי פטירתו של רבי שמחה בונם מפשיסחה דבקו רוב תלמידי פשיסחה בתלמידו האדמו"ר רבי יצחק שהתפרסם בשם "הרבי הזקן מוורקא", אחריו הנהיג את וורקא בן האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוורקא. תלמידו הנבחר של רבי יצחק מוורקא היה האדמו"ר רבי פייבל מגריצא, אבי שושלת חסידות אלכסנדר. אחריו בהנהגת החסידות היה האדמו"ר רבי יחיאל דנציגר "הרבי הזקן מאלכסנדר". לאחר פטירתו (י"ד בשבט תרנ"ד) הוכתר בנו הגדול האדמו"ר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, בעל ה"ישמח ישראל" (נפטר ערב ראש חודש שבט תר"ע), ואחריו הוכתר אחיו בעל ה"תפארת שמואל" (נפטר ערב ר"ח מרחשוון תרפ"ד). גם האח השלישי האדמו"ר רבי בצלאל יאיר הנהיג באדמו"רות בעירו. לאחר פטירת האדמו"ר ה"תפארת שמואל", הוכתר בנו רבי יצחק בעל ה"עקדת יצחק" שנהרג בשואה.

לאחר השואה בה הושמדו אלפי החסידים בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו כמעט כל נכדי בית אלכסנדר, נשאר לפליטה הרב יהודה משה (טיברג) דנציגר בעל ה"אמונת משה" ושו"ת "חשבה לטובה", וזקני החסידים שנשארו לפליטה הכתירוהו לאדמו"ר. בימים הראשונים התגורר בירושלים, ואחר כך בבני ברק. נפטר כ"ג באדר א' תשל"ג. אחריו הוכתר בנו רבי אברהם מנחם דנציגר, בעל ה"אמרי מנחם", שהנהיג את החסידות במשך שלושה עשורים, עד פטירתו י"ז באדר ב' תשס"ה. עם פטירתו הוכתר בנו האדמו"ר הרב ישראל צבי יאיר (נקרא כך על שמם של שלשת האחים: רבי ירחמיאל ישראל יצחק, רבי שמואל צבי ורבי בצלאל יאיר).

קבוצת חסידים פרשה עוד בחיי רבי אברהם מנחם מהחצר שבהנהגתו שנים אחדות לאחר הכתרתו והקימה חצר נפרדת, ובשנת תשמ"ד הכתירה לעצמה את האדמו"ר הרב יוסף יצחק מאיר זינגר.

[עריכה] שושלת האדמורי"ם לבית אלכסנדר

• הרב יחיאל דנציגר
• הרב ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר
• הרב שמואל צבי דנציגר
• הרב בצלאל יאיר דנציגר
• הרב יצחק מנחם דנציגר
• הרב יהודה משה דנציגר
• הרב אברהם מנחם דנציגר
• הרב ישראל צבי יאיר דנציגר

[עריכה] החסידות כיום

כיום חסידות אלכסנדר קטנה יחסית והיא מונה שתי חצרות נפרדות. האחת מרכזה בבני ברק, ומנהיגה הוא הרב ישראל צבי יאיר דנציגר. לחצר זו מוסדות תורה וחינוך ובראשם ישיבה בבני ברק, בתי מדרש ברחבי הארץ, בבני ברק, בירושלים, במודיעין עילית, ורחבי העולם, בבלגיה, בארצות הברית. החצר השניה שנקראת אף היא אלכסנדר יושבת בארה"ב, ומנהיגה הוא הרב יוסף יצחק מאיר זינגר. מוסדותיה של הפלג השני נמצאים בעיקר בארה"ב, לצד בתי מדרש אחדים נוספים בישראל.

[עריכה] חסידות אלכסנדר והציונות

יחיאל אליאש מעיד ^[1] שרבים מחסידי אלכסנדר בעיירתו צ'יזב היו חברים במזרחי וכשהאדמו"ר בעל ה"תפארת שמואל" נשאל על כך הוא אמר שהמזרחי אינו פסול והעיקר הוא ההתנהגות של כל אדם. בעקבות זאת, הפך בית הכנסת של חסידות אלכסנדר לבסיס של המזרחי אליו הגיעו גם חסידי גור, שהיו לרוב חברים באגודה, שבחרו בדרך של המזרחי.

[עריכה] ספרי החסידות

חסידות אלכסנדר עשירה בספרות, תורנית, עיונית וסיפורית.

[עריכה] ישמח ישראל

הספר הידוע ביותר והנלמד ביותר הוא "ישמח ישראל" - ספרו של האדמו"ר רבי ירחמיאל ישראל יצחק. רוב הספר נכתב על ידו, ומעט ממנו נכתבו על ידי מקורבו הרב מנשה פריימן (שחיבר את הפירוש תפארת ישראל - על הישמח ישראל). ספר ישמח ישראל נדפס כשנה לאחר פטירתו על ידי אחיו בעל ה"תפארת שמואל". לצורך הדפסת הספר הקים מעריצו אליעזר גוטשטאדט בית דפוס עברי, לראשונה בעיר לודז'.
הספר התקבל בחלק מתפוצות החסידים. רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ, התבטא כי אינו מסוגל להכנס לשבת בלא לימוד בספר זה.

[עריכה] תפארת שמואל

ספרו של האדמו"ר רבי שמואל צבי. כמו הספר ישמח ישראל, גם ספר זה נכתב כפירוש על התנ"ך.

[עריכה] עקידת יצחק

תורותיו של האדמו"ר רבי יצחק מנחם. על פי המסופר בחסידות, בספרייתו של הרבי בפולין שכנו כרכים רבים גדושים בשיחותיו, רשומות בכתב יד, אולם, הן אבדו במהלך השואה. לאחר השואה ליקט האדמו"ר רבי יהודה משה מפי החסידים ששרדו, והוציא לאור את הספר. בשנת תשס"ו יצא הספר במהדורה מחודשת ומורחבת.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ מעשה הבא בחזון, הוצאת אליצור, 1983, עמוד 22