טאו (טיל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

טיל טאו (עורב) משוגר ממשגר שמותקן על גבי ג'יפ.

טיל טאו בתצוגה.

טאו (TOW) הוא טיל נ"ט מתוצרת ארצות הברית (מכונה בצה"ל "עורב"). ראשי התיבות של TOW הן: Tube-launched, Optically tracked, Wire-guided שפירושן: משוגר מצינור, נעקב אופטית, מונחה תיל.

הטיל נחשב כטיל "דור שני" בטילי הנ"ט. ראש הנפץ של הטיל הוא מסוג מטען חלול. הטיל מונע בדלק מוצק. בזנב הטיל קיימת נורית תת אדום אשר נעקבת על ידי מערכת עקיבה אופטית (הנמצאת במשגר) במהלך מעוף הטיל. מערכות הטיל הנמצאות במשגר, משדרות, באמצעות תילים המחברים את הטיל אליהן, תיקונים לניווט הטיל, בהתאם לנתונים המתקבלים על ידי מערכת העקיבה. איש הצוות המכוון ויורה על המטרה נקרא בצה"ל כוון.

למרות היות טיל הטאו מערכת נשק שבבסיסה היא מיושנת, היא נחשבת למערכת נשק אמינה יחסית ובתוספת פיתוחים שונים שנוספו לה במשך השנים, היא מצליחה לשמור על מקומה בחלק גדול מצבאות העולם. למעשה הטאו הוא טיל הנ"ט הנפוץ ביותר בעולם ונמצא בשימוש של מעל 40 צבאות וגם בשימוש ארגוני טרור.

השמדת טנקים נחשבת עד היום כייעוד העיקרי של הטיל. יחד עם זאת יש לו ייעודים נוספים של השמדת מטרות יעודיות כגון רכבי פיקוד ומטרות אסטרטגיות. בשנים האחרונות נעשה בו שימוש רב, גם במזרח התיכון, בירי על מבנים ועמדות מבוצרות.

הטיל משוגר מארבעה סוגי פלטפורמות:

נישא על גבי חוליית חי"ר כשרכיבי המשגר מפורקים בזמן התנועה ומורכבים בעמדת הירי על גבי חצובה.
נישא על גבי רכב רך (ג'יפ, האמר).
נישא על גבי נגמ"ש.
כמערכת נשק אינטגרלית של מסוק.

לטיל שני דגמים בסיסיים (וכשש גרסאות לשני דגמים אלו). הראשון בעל טווח מקסימלי של 3,000 מטר והשני בעל טווח מקסימלי של 3,750 מטר.

טיל הטאו פותח בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי חברת יוז האמריקאית. השימוש הראשון בטיל נעשה על ידי הצבא האמריקאי בשלבים המאוחרים של מלחמת וייטנאם, שם נעשה בו שימוש ביחוד על ידי ירי ממסוקים.

במלחמת איראן-עיראק נעשה בו שימוש על ידי איראן שהחזיקה בטילי טאו תודות לעיסקת הנשק המכונה איראנגייט. במלחמת המפרץ ב-1991 נעשה שימוש נרחב ומוצלח בטיל על ידי הצבא האמריקאי.

[עריכה] הטאו בצה"ל

לצה"ל הגיע הטאו לראשונה ברכבת האווירית שהעבירה נשק מארצות הברית ומגרמניה לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים. בימיה האחרונים של המלחמה נעשו נסיונות ראשונים לבצע ירי טילים לעבר מטרות אויב, אך הכשלון היה מוחלט עקב חוסר ידע בצה"ל כיצד יש להפעיל את המערכות השונות הקשורות לירי הטיל.

לאחר המלחמה קיבל הטאו בצה"ל את הכינוי - "עורב". הוקמו יחידות יעודיות (רובן במילואים) לתפעול טילי הטאו. בדרך כלל יחידות אלו היו צמודות בשגרה ליחידות החי"ר של צה"ל ועסקו בחלק לא קטן מזמנן במשימות שאינן קשורות ישירות לתפעול הטילים. במלחמת שלום הגליל התרחש קרב באזור הכפר עמיק שבמורדות המזרחיים של ג'בל בארוכ, שבו יחידת נ"ט של צה"ל השמידה בתוך זמן קצר ביותר כ-10 טנקי T-72 סוריים כאשר, לכוחות צה"ל לא היו נפגעים.