טכנופיליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בתמונה: שער הספר טכנופילין מאת ניל פוסטמן בתרגום לעברית.

טכנופיליה, מושג שטבע ניל פוסטמן, מתאר חברה ותרבות המתמסרות בהתלהבות נטולת ביקורת לטכנולוגיה. טכנופילי, כניעתה של התרבות לטכנולוגיה הוא ספרו של ניל פוסטמן שנכתב בשנת 1992, (באנגלית Technopoly: The Surrender of Culture to Technology). הספר תורגם לעברית ויצא לאור בשנת 2003.

בטכנופיליה, הטכנולוגיה מגדירה מחדש את המוסדות החברתיים ואת מושגי היסוד של התרבות כמו: משפחה, עבודה, חינוך, דת, פוליטיקה, היסטוריה, שפה, אמנות, אמת, תבונה, פרטיות. הטכנופוליה כמערכת בקרה על הפצת המידע, משתיקה צורות מחשבה ודרכי חיים חלופיות שאינן מרובות טכנולוגיה.

ניל פוסטמן כתב בעיקר על ארצות הברית אבל דבריו תקפים לגבי החברה המערבית ככלל. אנשים רבים היום הם טכנופולים הרואים בטכנולוגיה ובעיקר במחשבים ובאמצעי התקשורת החדשים את המניע העיקרי שלנו בהווה. הטכנופיליה, בלשונו של פוסטמן, היא היום מערכת הבקרה על הפצת המידע בחברתנו הפוסט מודרנית. פוסטמן מעלה את הצורך באימוץ גישה ביקורתית למה שקורה סביבנו בכלל וכלפי הטכנולוגיה בפרט. אנשים רבים בימנו מקבלים את הטכנולוגיה בזרועות פתוחות ללא ערעור מעוניינים לאמץ אותה ואת היתרונות שהיא מציעה בכלל ואת טכנולוגית המידע בפרט.

הטכנופיל הוא הדרגה הבאה אחרי הטכנוקרט. הטכנוקרט הוא אדם בעל מיומנויות רבות שיש להן ביקוש בשוק. החברה בה חי הטכנוקרט היא הטכנוקרטיה. הטכנוקרטיה כחברה שאפה לפיתוחים טכנולוגיים וגילויים מדעיים רבים ככל שניתן והיא מזוהה עם התקופה של המהפכה התעשייתית ועד למחצית השנייה של המאה העשרים.

פוסטמן מבקר את הטכנולויה בכלל וטכנולוגיית המידע בפרט. אותה טכנלוגיה שנראית כסיפור ההצלחה הגדול ביותר של החברה המערבית. לדוגמה, הסכסוך הישראלי ערבי לא יפתר על ידי תוספת מידע. אבל פוסטמן מבקר גם טכנולוגיות תקשורת קודמות כמו השפה, הכתב והדפוס וכנראה לא יכול היה להציע פתרון אלה תאור השתשלות הדברים מנקודת מבטו המיוחדת. ניל פוסטמן שהלך לעולמו בשנת 2003, כהן כראש המחלקה לתרבות ולתקשורת באוניברסיטת ניו יורק. הוא פרסם עשרים ספרים. ארבעה מהם ראו אור בעברית בהוצאת ספרית פועלים והם: אבדן הילדות, קץ החינוך, בידור עד מוות וטכנופולין.