טרנספר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרנספר הוא העברה, בדרך כלל שלא מרצון, של אוכלוסייה גדולה מחבל ארץ אחד לאחר, בעיקר על בסיס גזע, לאום או דת.
מקור המונח טרנספר, המיוחס לבני אדם, במונח בעל משמעות רחבה יותר, העוסק בהעברה באופן כללי. למשל: העברת כספים או העברת סחורות (כמו העברת סחורות מגרמניה לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה).
כאשר שתי מדינות מחליפות ביניהן חבלי ארץ, ואוכלוסיותיהם עוברות מצד אל צד, קרוי צעד זה חילופי אוכלוסין.
דוגמה לחילופי אוכלוסין ניתן לראות ביוזמתו מוסטפה כמאל אתא תורכ, נשיאה הראשון של תורכיה, ששאף ליצירת מדינה תורכית הומוגנית. על פי הסכמה עם ממשלת יוון באמצע שנות העשרים של המאה ה-20, רוב המיעוט היווני גורש מהמדינה, והוחלף בזרם של פליטים תורכים מיוון ומבולגריה.
עד למלחמת העולם השנייה ואף מעט אחריה, נחשב הטרנספר לפתרון הומני למצבים של סכסוך אתני. הטרנספר נחשב לפתרון דרסטי אך הכרחי במטרה לשים קץ לסכסוך אתני. דוגמאות לטרנספר לאחר מלחמת העולם השנייה הן גרוש הגרמנים מפרוסיה המזרחית (שסופחה לרוסיה), מדנציג (גדנסק) ומשלזיה שסופחו לפולין ומאזור הסודטים שבצ'כוסלובקיה (כיום צ'כיה). הטרנספר הוא אכן פתרון הומני יחסית, בהשוואה לדרך נפוצה אחרת לפתרון מצבים של סכסוך אתני, והיא הדרך של טיהור אתני - שפה נקייה לפעולה של רצח עם.
טרנספר שונה, כמובן, ממצב של הגירה מרצון, אם כי במצב מלחמה, בריחה מאזורי הסכנה מביאה לתוצאה דומה.
הצעה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות טרנספר הועלתה על-ידי ח"כ רחבעם זאבי, והיא נתקלה בהתנגדות רחבה בציבור הישראלי. למרות ההתנגדות המעשית לפתרון הסכסוך בדרך זו, עדיין מוזכרת אפשרות הטרנספר, לפחות באופן תיאורטי, בהקשר לבעייה הדמוגרפית בארץ ישראל.
אף שכבר בשלהי המאה העשרים נחשבה "טרנספר" למילה גסה, לא היססו ארצות הברית ובריטניה, בשנת 1966, להגלות את כל תושבי האי דייגו גרסיה למאוריציוס ולסיישל, משום שהחליטו להקים באי בסיס צבאי. בשנת 2000 הכיר בית משפט בריטי בזכויות של התושבים הללו, העניק להם אזרחות בריטית והורה למצוא פתרון לבעיה. עד היום לא נמצא פתרון כזה.
כאשר שלטון מרכזי במדינה מעביר אוכלוסייה - בדרך כלל שלא על בסיס גזע, לאום, או דת - למקום מגורים חדש, ומניעי ההעברה נהנים מקונצנזוס רחב, הדבר קרוי מיקום מחדש.
מיקום מחדש של אוכלוסייה נפוץ במדינות שונות בעת הקמת סכרים. דוגמה לכך ניתן לראות במיקום מחדש של למעלה מ־90,000 בני אדם במצרים לצורך פינוי השטח הנדרש לאגם נאצר הצמוד לסכר אסואן שבנהר הנילוס, וכן בפינוי 440 עיירות וכפרים הסמוכים לנהר היאנגטסה שבסין, לשם הקמת סכר שלושת הערוצים.
