יז'י פיצובסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יז'י פיצובסקי (Jerzy Ficowski), (4 באוקטובר 1924, ורשה - 9 במאי 2006, ורשה), משורר פולני, סופר, מסאי, מתרגם וביוגרף.נוצרי אדוק אוהד יהודים.
יז'י פיצובסקי היה תלמיד בעת הכיבוש הגרמני של פולין במלחמת העולם השניה. הוא הצטרף לארגון המחתרת הלאומי, ארמיה קריובה, AK, ובמסגרת פעילותו שם כתב עלוני התנגדות ופרסומים מחתרתיים נוספים. הוא לחם במרד הפולני בוורשה,1944, נתפס בידי הגסטפו ונשלח כשבוי לגרמניה.
הוא היה עצור במחנה שבויים בגרמניה, וחזר לורשה בתום המלחמה. הוא הצטרף לסטודנטים של אוניברסיטת ורשה, ולמד סוציולוגיה, ופילוסופיה. כסטודנט צעיר גם החל לפרסם את ספרי שירתו הראשונים. מראשית דרכו גילה אהדה רבה למיעוטים שנשמדו בפולין, היהודים והצוענים.
בין השנים 1949 ל1951, הוא חבר למשפחות צועניות, נדד עמהם במסעותיהם, למד את לשונם של הצוענים הפולנים, והתמחה באמונותיהם מנהגיהם ודרך חייהם. בין שאר פעולותיו למענם, הוא גם תרגם לפולנית שירם של משוררים ופזמונאים צוענים. חיבורו "צוענים על דרכי פולין", הוא סיכום שנות שהותו בחברתם. זוהי מונוגרפיה היסטורית ראשונה בסוגה בלשון הפולנית.
יצירתו הספרותית של יז'י פיצובסקי, נועזת ומבקשת לרדת לשרשי הדברים, לא נשאה חן בעיני השלטונות הקומוניסטיים, והוא נרדף במולדתו במשך שנים רבות. שירתו מקוננת על האדם, השבוי בסבך החברתי-פוליטי במאה העשרים. אך היא גם נשזרה ביסודות סוריאליסטיים דקים. ספריו לא יצאו לאור בהוצאות רשמיות, ועד לסוף שנות השבעים היה בין המובילים את המאבק בשלטון של נאמני מוסקבה.
יז'י פיצובסקי הקדיש הרבה מחייו ומיצירתו לתרבות יהודי פולין. הוא הסופר הפולני הראשון במעלה, באיזכור שואת יהודי פולין, בתרגום מיצירתם, הן מיידיש והן מפולנית, ובשקידה על הבנת תרומתם לתרבות הפולנית. בין הקדשות ספריו המפורסמות מוכרת הקדשתו "לאחינו יהודי פולין, במלאת 40 שנה ללחימתם בגיטו ורשה", שנרשמה בראש תרגומו לפולנית, "השיר על העם היהודי שנהרג", מאת יצחק קצנלסון.
יז'י פיצובסקי היה מתרגם ידוע, ותרגם מרומנית, מספרדית ואפילו מיידיש. הוא היה בין מבשרי הכתיבה הספרותית המודרניסטית בפולין, וכתב ביוגרפיה חשובה על הסופר היהודי-פולני ברונו שולץ. הוא פרסם כעשרים כרכי שירה, כרך של סיפורים קצרים, ביוגרפיה, היסטוריה, ותרגומים.
"קריאת אפר-מקלה", (או: פיענוח אפר-המקלה), A reading of ashes, ספר שיריו שתורגם לעברית, נחשב על ידי רבים ליצירה המרגשת ביותר על שריפת יהודי פולין בשואה, שנכתבה בידי משורר שאינו יהודי.
אך עיקר פרסומו בעולם, של יז'י פיצובסקי, בא לו מעבודותיו הספרותיות על הסופר היהודי-פולני ברונו שולץ. הוא היה בין הראשונים שהכירו בגדולתו, וכבר משנת 1942, כשהיה אך בן 18 שנים, החל פיצובסקי להפיץ ברבים את גדולתו הספרותית של שולץ. עם השנים הפך לביוגרף וידען ראשון במעלה של חייו ויצירתו של שולץ. גם בשנות השלטון הקומוניסטי הנוקשה, חרף כל המגבלות, הוא פרסם את עבודותיו על שולץ בכתבי עת ספרותיים, והביא חלקים גדולים מיצירתו לידיעת הקוראים.
ספרו הגדול של פיצובסקי על שולץ, מחוזות הכפירה הגדולה , יצא לאור בפולין לראשונה בשנת 1957, ומאז יצאו מהדורות נוספות, מורחבות, עד שנת 2002. יז'י פיצובסקי ביקר בישראל בשנת 1981, והיה אורחה של אגודת הסופרים.
[עריכה] הפרס על שם ק. צטניק
בשנת 1986, זכה יז'י פיצובסקי בפרס ק. צטניק, עם הופעת ספר שיריו "קריאת אפר-מקלה" בעברית, בתרגומו של שלום לינדנבאום. בין הדברים שאמר פיצובסקי, בטקס שהתקיים בבית הנשיא בירושלים, בפולנית: "וכשלבסוף, לאחר שנים, סיימתי את כתיבת שירי ה"קריאה באפר-המקלה", והם נדפסו לראשונה בלונדון, אנגליה, בשנת 1979, כתבתי לו אז, שחלומי הגדול ביותר הוא, כי שירים אלה יתורגמו אי-פעם לעברית וליידיש. כדי שבאופן זה יוכלו לדבר בלשון העם, אשר את בניו ובנותיו שנהרגו, הן באו לבכות..."
[עריכה] ספריו של יז'י פיצובסקי בעברית
- קריאת אפר-מקלה, מהדורה ביבליופילית דו-לשונית, עברית-פולנית, תרגם שלום לינדנבאום, גזית, תל אביב, 1985.
- מכתב למארק שאגאל, יז’י פיצובסקי, תרגום יעקב בסר, עיטורים - אורה להב-שאלתיאל, עקד, תל אביב, 1968.
בבית הספרים נמצאים גם ספריו של פיצובסקי במקורם הפולני, וכן תרגומים לאנגלית ולגרמנית. ספרי שירתו תורגמו גם ללשון יידיש.