ינשוף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ינשוף | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי לילה |
| משפחה: | ינשופיים |
| סוג: | ינשוף |
| שם מדעי | |
 [[wikispecies:Asio|Asio]] |
|
ינשוף בעל אוזניים (Asio) הוא סוג של עופות לילה דורסים ממשפחת הינשופיים. גודל הינשופים הוא כגודל פרגית, אך בגלל נוצותיהם הם נראים גדולים יותר מגודלם הממשי; צבעם של הינשופים - חום מנומר; הכנפיים והזנב שלהם מחוספסים. רגליהם של הינשופים חזקות מאוד, קצרות ומכוסות בנוצות. מלבד זאת, כל רגל של הינשוף מצויידת בטפרים חדים, כאשר שתי אצבעות של הרגל פונות קדימה, והשתיים האחרות פונות אחורה. ראשו של הינשוף גדול ורחב, ועיניו נמצאות בחלק הקדמי של הראש (כמו אצל בני האדם. אך אצל עופות אחרים מסוגו, עיניים מקדימה הן תכונה נדירה), כאשר הן בולטות קדימה, ועל ידי כך מקנות לינשוף יכולת ראייה סטריאוסקופית. עיניו ואוזניו של הינשוף מוקפות בזר של נוצות, דבר המשמש לקליטת זעזועי אוויר והעברתם לחלל האוזן. צווארו של הינשוף ארוך וגמיש, דבר שמקנה לו יכולת לסובב את ראשו בזווית של 180°, ואף יותר.
הינשוף פעיל רק בלילה וצד את טרפו בצורה הבאה: הוא עף בשקט בחושך מוחלט ואז הוא מתנפל על הטרף, הורג אותו בעזרת טפריו וקורע ממנו חתיכות בעזרת מקורו המאונקל. הינשופים מבחינים בטרף בעזרת עיניהם החדות המותאמות לראיה בלילה, ובעזרת חוש שמיעתם המחודד. לאחר סיום עיכול הטרף, הינשוף מקיא את החלקים שאינם יכולים להתעכל בגופו, כגון: נוצות, עצמות ושערות. מזונם העיקרי של הינשופים הוא: עופות קטנים מהם, מכרסמים, זוחלים, חרקים ודגים.
הינשופים חיים בזוגות, והם מחלקים את התפקידים ביניהם. הנקבה מטילה ביצים, ודוגרת עליהם. הזכר מביא מזון לגוזלים, עד שהם לומדים לעוף, ומסוגלים להזין את עצמם לבד. הינשופים אינם בונים קנים, אלא גרים במקומות נטושים וחשוכים כמו: גזעים חלולים של עצים, כוכים, סלעים, או קנים נטושים של ציפורים אחרות. הם מטילים בין 2 ל־9 ביצים לבנות (לעיתים נדירות מאוד הם מטילים 12 ביצים). הגוזלים יוצאים מהביצה עוורים, ומכוסים בפלומה דקה.
הינשופים כוללים כ-15 מינים המצויים בכל העולם, מלבד מן האזור האוסטרלי. בארץ ישראל ישנם שני מיני ינשופים:
- ינשוף עצים - ינשוף שוכן יערות, הנודד בחורף מן הצפון לדרום. בישראל ניתן למצוא אותו בחורף.
- ינשוף שדות - שוכן בנוף פתוח, ונראה גם ביום. בישראל הוא נחשב לעובר אורח, הנמצא בחודשי הסתיו והאביב.
[עריכה] במיתולוגיה ובמקרא
שמו של הינשוף נגזר מהמילה "נשף", שפירושה "לילה", וגם בגלל קולות הנשיפה שהינשוף משמיע.
הינשוף מוכר בתור סימן לעתידות, אך גם למעשי כשפים ובשורות רעות, וזאת משום העיניים האנושיות שלו והקולות המשונים שהוא משמיע. מלבד זאת, ביוון העתיקה, ובעיקר באתונה, הינשוף שוייך לאלת החכמה - אתנה, ומסיבה זו נעשה לסמל המדע, ואף סמלם של מטבעות אתונה, בהם הוא מופיע בדרך כלל.
במקרא, הינשוף נזכר כאחד מהעופות הטמאים (בספר ויקרא), וכעוף חרבות (בספר ישעיה). למרות שהשם 'ינשוף' מופיע במפורש, ספק אם אפשר לזהותו עם העוף הקרוי כיום ינשוף.
