לואי השישי מלך צרפת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואי השישי "השמן" (1 בדצמבר 1081 - 1 באוגוסט 1137), בן לשושלת הקאפטינגים, מלך על צרפת מ-1108 עד מותו.
לואי היה בנם בכורם של פיליפ הראשון מלך צרפת ושל ברטה מהולנד (1055 - 1094). הוא היה שותף לכתר אביו החל ב-1098, ועם מות אביו ב-1108 הוכתר למלך צרפת בשם לואי השישי. ב-1104 נשא לאישה את לוסיין מרושפור, שילדה לו בת (איזבל), אך נישואין אלה בוטלו או הסתיימו בגירושין. ב-1115 נשא לאישה את אדלאיד מסבוי, שילדה לו שמונה ילדים. ב-1137 השיא את בנו לואי לאלינור מאקוויטניה, שהייתה יורשת יחידה של דוכסות אקוויטניה. באותה שנה נפטר המלך לואי השישי ובנו לואי ירש את הכתר.
במשך עשרים וארבע שנה, לואי השישי מלך צרפת לחם באצילים ששדדו את הנוסעים שעברו דרך אחוזותיהם, ולבסוף הצליח להכניע אותם. הוא חיזק את המלוכה באמצעות צבא בעל כושר ביצוע, עשה ככל שביכולתו להגן על האריסים, על בעלי המלאכה ועל אנשי הערים שמרדו בבישופים ודרשו מהם מגילות זכויות. הוא מינה לראש ממשלתו את סוגר, אב הנזירים. סוגר ניהל את ענייניה של צרפת בחוכמה. הוא עודד את פיתוח החקלאות, ותכנן ובנה את הכנסייה הראשונה בסגנון גותי, כנסיית סנט דני שליד פריז. ב-1137 מת לואי השישי ובנו לואי ירש את הכתר בשם לואי השביעי.
[עריכה] ילדיו מאשתו אדלאיד מסבוי
- פיליפ (1116 - 1131)
- לואי (1120 - 1180) - שמלך אחריו
- אנרי (1121 - 1174)
- איג (1122 - ?)
- רובר (1123 - 1188)
- קונסטנס (1124 - 1176)
- פיליפ (1125 - 1161)
- פייר (1126 - 1180)
| הקודם: פיליפ הראשון |
מלכי צרפת | הבא: לואי השביעי |
