מזבח הזהב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מזבח הזהב, הנקרא גם מזבח הקטורת, היה אחד מכלי השרת במשכן ובבית המקדש. הוא היה מוצב בתוך ההיכל (אבל לא בתוך קודש הקודשים) ועליו היו הכהנים מקטירים את הקטורת בכל יום.
תיאור המזבח מופיע בספר שמות (ל', א-י): המזבח נעשה מעצי שטים וצופה בזהב טהור. גובהו היה שתי אמות ושטחו אמה על אמה. היו לו טבעות בצדדיו שבהן היו מוטות שנועדו לנשיאתו (כאשר המשכן היה נייד).
מזבח הקטורת נועד להעלאת הקטורת בלבד, ודווקא לפי ההוראות שבספר שמות: אסור היה להעלות קטורת זרה על המזבח, כלומר קטורת שהוכנה לא על פי ההוראות הכתובות בתורה או קטורת שהוכנה לצורך עבודת אלילים. בנוסף אסור היה להעלות עליו קורבנות עולה, מנחה ונסכים. רק ביום הכיפורים היה הכהן הגדול מזה מדם קורבן החטאת על קרנות מזבח הקטורת.
