מלך קתולי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התואר מלך קתולי או מלכה קתולית הם תארי מלוכה המוענקים בידי האפיפיור למלכים אשר בעיניו, כראש הכנסייה הקתולית, מגלמים עקרונות קתוליים בחייהם האישיים, כמו גם בהתנהלותם המדינית. תואר זה עובר בירושה לצאצאי המלכים, אלא עם כן הוסרו בידי האפיפיור.
אחת הזכויות המתלוות לתואר "מלכה קתולית" היא הזכות ללבוש מלבושים בצבע לבן, ולא שחור, בעת מפגש עם האפיפיור.
הדוגמה המוכרת ביותר של של הענקת התואר היא פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה (כיום מאוחדות שתי הממלכות בספרד), הם המלכים הקתוליים.
ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
