מנהל התקן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנהל התקן (Device driver) הוא תוכנית מחשב המאפשרת לתוכנית מחשב אחרת, בדרך כלל מערכת ההפעלה, לתקשר עם חומרה כלשהי.
[עריכה] הפילוסופיה של מנהלי התקן
המטרה המרכזית של מנהלי התקן היא הפשטה, הסתרת מידע ומודולריות. מנהל ההתקן מהווה מעין חוצץ בין תוכניות המחשב העושות שימוש בחומרה מסוימת, לבין אותה חומרה. ההפרדה הזו טובה משום ש:
- נחסכת מתוכנית המחשב הבעייתיות של תקשורת ישירה עם חומרה. במקום זאת התוכנית עושה שימוש ב-API של הדרייבר.
- הדבר מקל על יצרני חומרה שונים לייצר רכיבי חומרה. כל יצרן חומרה מספק מנהל התקן עם החומרה שלו. כל עוד מנהל התקן זה נותן את אותו API הדבר שקוף לשאר התוכנות.
- הדבר מקל על שידרוגי חומרה. אין בעייה להחליף מוצר חומרה, במוצר יעיל יותר, מהסיבות הנ"ל.
כאמור, מנהל התקן מספק API מוגדר. אם קיימת תוכנה המהווה סטנדרט, כמו מערכת הפעלה, אזי יצרני אותה תוכנה קובעים את ה-API הנ"ל, ויצרני החומרה הם אלה שצריכים להתאים עצמם.
לעיתים תוכנה מסוימת שהיא התוכנה הנפוצה ביותר בסוג התוכנה שלה (כמו AutoCad בתיב"ם) היא זו שקובעת את הסטדרנט עבור סוג מסוים של מנהלי התקנים.
מצב שבו אין סטדנרט עבור מנהל התקן נחשב לבעייתי ומקשה מאוד על הקישור בין חומרה לתוכנה. למשל כל תוכנת DOS השתמשה בסטדרנט אחר עבור מנהל התקן למדפסות, דבר שחייב את המשתמש לעבוד עם מדפסות מסוימות בלבד או בהדמיה של מדפסת אחרת שאיפשרה לו להשתמש רק בחלק מהתכונות של המדפסת.
[עריכה] פיתוח מנהל התקן
פיתוח מנהל התקן נחשב אתגר למהנדסים משום שהוא משלב בין חומרה לתוכנה, ולכן דורש הבנה של שני התחומים גם יחד. מנהל ההתקן זוכה לרוב להרשאות מאוד חזקות במערכת, ולכן כל שגיאה עלולה לגרום להתרסקות. הדבר מקשה על תהליך ניפוי השגיאות.
