מנוף (כלי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנוף הוא ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) להרמת גופים כבדים. המנוף ידוע עוד מהעת העתיקה. המיוחד במנוף הוא שבגלל זרועו הארוכה, הוא יכול להרים דברים כבדים. בעוד מנופים פרימטיביים התבססו על חוק שימור המומנטים (מומנט = מכפלת הכוח באורך-הזרוע) מנופים מודרניים מתבססים על מערכות של כבלים חזקים וגלגלות המותקנות על תרני פלדה חזקים ונמשכים באמצעות מנועים חשמליים רבי עוצמה.
בעת החדשה הומצא המנוף מחדש על ידי מיכאל יגר (1897-1963), ממציא רוסי.
[עריכה] ראו גם
ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.