מרי וולסטונקראפט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרי וולסטונקראפט (27 באפריל 1759 - 10 בספטמבר 1797), סופרת פמיניסטית מזרם הפמיניזם הליברלי; כתבה את המניפסט הפמיניסטי הראשון בספר שנקרא: "הצידוק לזכויות נשים".
בשנת 1778, בהיותה בת 19, עזבה מרי וולסטונקראפט את בית הוריה כדי להיות בת לוויה לאלמנה עשירה בבאת. לאחר שנתיים חזרה כדי לטפל באמה החולה, שנפטרה לאחר ייסורים קשים. מרי וולסטונקראפט הירבתה לצטט, בשנות המצוקה שלה, את מילותיה האחרונות של אמהּ "קצת סבלנות, והכל יעבור".
בספרה טענה כי אם אפליית נשים בחברה המודרנית נובעת מחשיבה נשית לא רציונלית, אזי יש להביא לכך שנשים תהפוכנה לרציונליות, וזאת על-ידי חינוך מתאים, בו היא תלתה את המפתח לשיוויון זכויות בין נשים וגברים. היא טענה כי כל בני האדם נולדים דומים, ושהתהליך שעושה את הנשים ללא רציונליות הוא החינוך, וכי אם ישתנה החינוך – יימחקו ההבדלים.
ספרה זה מושפע ביותר ממסה חינוך של ז'אן-ז'אק רוסו, שנכתבה סמוך לכתיבתו.
מרי וולסטונקראפט נפטרה ב-1797, עשרה ימים לאחר שילדה בת, שנקראה על שמה, מרי. לימים הייתה בת זו למרי שלי, מחברת הספר "פרנקנשטיין".
