סוגריים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סימני פיסוק |
---|
נקודה ( . ) |
סימן קריאה הפוך (¡) |
הסוגריים הם סימנים הבאים להפריד טקסט מסוים משאר הכתוב. ישנם שלושה סוגי סוגריים: רגילים - (), מרובעים - [], מסולסלים - {}, ויש גם המוסיפים עליהם את המשולשים - <>.
[עריכה] הסוגריים כסימן פיסוק
כשהם באים ברצף של כתוב, הסוגריים מופיעים משני צדדיה של הערה צדדית, אשר אינה קשורה במישרין לגוף הטקסט. הראשונים לבוא הם הסוגריים הרגילים, בתוכם שמים (אם צריך) סוגריים מרובעים, ואז סוגריים מסולסלים. כמו כן, בסוגריים לרוב רושמים מקור של ציטוט לאחר שהציטוט עצמו הובא.
בסוגריים משולשים משתמשים כאשר בטקסט יש קטיעה של הרצף והטקסט מושלם על ידי העורך על סמך סברותיו או על סמך מחקרים מעמיקים יותר.
בסוגריים מרובעים משתמשים גם כאשר משלימים ציטוט, על-מנת לעשותו מובן יותר. לדוגמה: "[מדינת ישראל] תבטיח שוויון זכויות מדיני וחברתי גמור..." (מתוך הכרזת העצמאות)
[עריכה] הסוגריים במתמטיקה
במתמטיקה, הסוגריים באים לציין שקבוצה מסוימת של פעולות תתבצע לפני השאר, אף כשזה סותר לכאורה את חוקי סדר פעולות החשבון. כאן הסוגריים החיצוניים יהיו המסולסלים, אחר כך יבואו המרובעים ולבסוף הרגילים. סדר ביצוע הפעולות הוא הפוך. לדוגמה: בתרגיל 5*[3+7(1+2)] תחילה יש לבצע את הכתוב בסוגריים הרגילים, אחר כך לעבור למרובעים ורק בסוף לבצע את הפעולות שמחוץ לסוגריים. לעיתים משתמשים רק בסוג הרגיל של סוגריים ולעיתים מציירים את הסוגרים בגדלים שונים, לפי סדר ביצוע הפעולות - מקטן לגדול.
לעיתים משמשות הסוגריים לפעולות מסוימות. למשל, בסוגריים משלושים משתמשים על מנת לציין את הממוצע, התוחלת או ערך התצפית, בסוגריים מרובעים משתמשים על מנת לציין את הערך השלם של המספר וכיוצא באלו.
[עריכה] הסוגריים במחשבים
בנוסף לשימושם המתמטי, בשפות תכנות שונות פרמטרים המועברים לפונקציה נכתבים בסוגריים - הן בהגדרתה והן בעת שימוש בה. כן משתמשים בסוגריים על מנת לגשת לאיברים שונים של מערך, לציין בלוקי פקודות ועוד.
בשפת LISP יש שימוש נרחב במיוחד בסוגריים וכל הפקודות נכתבות בתוך סוגריים.