סוג דם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוג דם הוא תכונה של דם הנקבעת בהתאם לסמנים הסוכריים (אנטיגנים) הנמצאים על פני כדוריות הדם האדומות.
עירויים בין סוגי דם לא תואמים עלולים לגרום לתוצאות חמורות ואף למוות, ולכן יש חשיבות רבה להבחנה בין סוגי דם שונים. שני הסיווגים העיקריים של דם אנושי הם A,B,O וגורם Rh.
אדם שבדם שלו קיים אנטיגן מסוג A ונוגדן נגד אנטיגן מסוג B הוא בעל סוג דם A. באופן דומה, אדם שבדם שלו קיים אנטיגן מסוג B ונוגדן נגד אנטיגן מסוג A הוא בעל סוג דם B.
אדם שבדם שלו קיימים שני האנטיגנים A ו-B, אך לא הנוגדנים שלהם, הוא בעל סוג דם AB, בעוד אדם שבדם שלו קיימים שני הנוגדנים של האנטיגנים A ו-B, אך לא האנטיגנים עצמם, הוא בעל סוג דם O. לפיכך, אדם בעל סוג דם AB יכול לקבל תרומות דם מכל סוגי הדם האחרים (ולכן נקרא "מקבל אוניברסלי"), ואדם בעל סוג דם O יכול לתרום לכל סוגי הדם האחרים (ולכן נקרא "תורם אוניברסלי").
סוג דם O הוא הוא סוג הדם הנפוץ בעולם (למרות שיש אזורים כמו שבדיה ונורבגיה בהם סוג דם A הוא הדומיננטי). האנטיגן A נפוץ יותר מהאנטיגן B, ואילו סוג הדם AB הוא הנדיר ביותר.
מלבד סוגי הדם ABO קיימים גם סוגי דם נדירים ביותר כמו סוג דם בומביי.
ניתן לטפל במנות דם מסוג A,B,AB כך שיהפכו ל-O באמצעות אנזים המפרק את הסמנים הסוכריים מהכדוריות האדומות, ואולם אין ומעולם לא היה שימוש בטכנולוגיה זו, מחשש להסבה חלקית בלבד שעשויה לגרור תגובות קליניות קשות ואף מוות.
תוכן עניינים |
[עריכה] ABO
במערכת זו, הדם מסווג לפי נוכחותם של סמנים סוכריים (אנטיגנים) מסוג A ו-B ושל הנוגדנים שלהם.
[עריכה] מידע לגבי אוכלוסיות
ההתפלגות בין סוגי הדם השונים משתנה בין קבוצות מוצא שונות שונות:
| אוכלוסייה | O | A | B | AB |
|---|---|---|---|---|
| ילידי דרום אמריקה | 100% | - | - | - |
| בריטים | 46% | 42% | 9% | 3% |
| אירים | 52% | 35% | 10% | 3% |
| צרפתים | 43% | 45% | 9% | 3% |
| וייטנאמים | 45.0% | 21.4% | 29.1% | 4.5% |
| אוסטרלים ילידים | 44.4% | 55.6% | - | - |
| גרמנים | 42.8% | 41.9% | 11.0% | 4.2% |
| בנגלים | 22.0% | 24.0% | 38.2% | 15.7% |
| סאאמי (לאפים) | 18.2% | 54.6% | 4.8% | 12.4% |
[עריכה] גורם Rh
דרך אחרת לסווג את הדם היא לפי הימצאות חלבון הניקרא גורם רזוס (Rhesus factor) או בקיצור גורם Rh. אלו שיש בדמם גורם Rh הם בעלי סוג דם +Rh, בעוד שאלו שאין להם גורם Rh הם בעלי סוג דם -Rh. כ-85% מהאוכלוסייה הם בעלי סוג דם +Rh.
נהוג לשלב את Rh עם ABO. לפיכך סוג הדם +O הוא הנפוץ ביותר, אם כי ישנם אזורים מסוימים שבהם A או B יותר נפוצים.
מקור השם הוא בקופי רזוס שבדמם זוהה לראשונה גורם זה.
למידע נוסף על תרומות דם ו-RH ראה בערך עירוי דם
[עריכה] תורשה של סוגי דם
סוגי הדם מועברים בתורשה משני ההורים. סוגי הדם ABO נקבעים על ידי גן שלו שלושה אללים שונים: A, B ו-i. אלל A נותן את סוג הדם A, אלל B - את סוג הדם B ואלל i - את סוג הדם O. האללים A ו-B דומיננטיים על האלל i, ושניהם יכולים להתקיים יחד. לפיכך,
- אדם שירש את האללים AB הוא בעל סוג דם AB
- אדם שירש את האללים AA או Ai הוא בעל סוג דם A
- אדם שירש את האללים BB או Bi הוא בעל סוג דם B
- אדם שירש את האללים ii הוא בעל סוג דם O.
גם סוגי הדם Rh מועברים בתורשה באופן דומה, אלא שלגן זה יש שני אללים, והאלל של Rh הוא הדומיננטי.
[עריכה] גורם Rh ולידה
כאשר אישה בעלת Rh שלילי נכנסת להריון מגבר בעל Rh חיובי, קיים סיכון כי העובר יהיה בעל Rh חיובי. כל עוד לא יתערבב דמו של העובר בדמה של האישה, לא תהיה בעיה. אולם, באופן טבעי (בכל ההריונות) מתרחש מעבר של דם עוברי אל תוך מערכת הדם האמהית. מעבר זה (הנקרא Feto-Maternal Hemorrhage) הינו לרוב מינימאלי ביותר ואינו גורם לבעיות בהריון. כמות הדם העוברת מהעובר לאם מתגברת משמעותית לאחר פעולות פולשניות (כדוגמת בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שיליה). בעת הלידה או בעת הפלה, כאשר מתערבב דם האם בדם העובר, מתחיל תהליך של "ריגוש", כלומר יצירת נוגדנים (על-ידי האם) נגד דמו של העובר.
בהריון הראשון שבו מתרחש תהליך יצירת נוגדנים (על-ידי האם) נגד דמו של העובר, נוצרים נוגדנים "גדולים" (מסוג IgM ) אשר אינם מסוגלים לעבור את השליה ולפגוע בעובר (ולכן לרוב יסתיים הריון זה בשלום). בהריון השני נוצרים נוגדנים "קטנים" יותר מסוג IgG. נוגדנים אלו עוברים את השליה ומגיעים למחזור הדם העוברי. במידה והדבר מתרחש, קיים סיכון שהנוגדנים יהרסו את כדוריות הדם האדומות של העובר, דבר עלול לגרום לבסוף לאנמיה של העובר.
בעיות אלו ניתנות לזיהוי על-ידי בדיקת דם האם (רמות נוגדנים) ובדיקת אולטראסאונד ודופלר של העובר. במידה ומתגלית בעיה, ניתן לטפל בעובר בעודו ברחם על-ידי מתן עירוי דם תוך רחמי.
חיסון אנטי-די (anti-d) ניתן להימנע מראש מבעיות אלו אם נותנים לאם בעלת Rh שלילי (Rh-), חיסון הניתן בזריקה לשריר, הנקרא אנטי-די (אנטי-D או Anti-D). חיסון זה מכיל נוגדנים כנגד Rh+ הנדבקים לכדוריות הדם של העובר והורסים אותם לפני התפתחות תגובה חיסונית כנגדו בדם האם.
חיסון אנטי-די ניתן לכל אישה הרה בעלת סוג דם Rh שלילי:
במקרה של דימום חריג. לאחר הפלה. לאחר פעולות פולשניות. בשבוע ה-28 להריון (לפני מתן החיסון תיבדק האישה לקיום נוגדנים בדמה מאחר ואם הנוגדנים כבר קיימים, אז אין יתרון במתן החיסון). במידה והילוד שנולד הוא אכן בעל סוג דם Rh חיובי (Rh+), אזי יינתן חיסון נוסף לאחר הלידה. Indirect Coombs Test זוהי בדיקה לזיהוי נוגדנים אימהיים כנגד כדוריות דם אדומות. הבדיקה מבוצעת לראשונה עם קבלת אישה בעלת Rh שלילי (Rh-) למעקב הריון, שוב במהלך ההריון, ולפני מתן חיסון anti-D. במידה ובדיקה זו חיובית, ומתגלה טיטר נוגדנים, מומלץ להתחיל במעקב במסגרת יחידה העוסקת באנמיה עוברית. מעקב שכזה כולל בדיקות אולטראסאונד ודופלר ולעיתים דיקור מי שפיר או בדיקת דם עוברי.
